סמ"ג לאו ער

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · סמ"ג · לאו · ער · >>


מצות לאו ער - לא לתבוע חוב שעברה עליו שביעית

התובע חוב שעברה עליו שביעית עובר בלא תעשה, שנאמר "לא יגוש את רעהו". ובטל מ"ע כאשר יתבאר בסמ"ע [מ"ע קמ"ט], שנאמר "שמוט כל בעל משה ידו".

אין שמיטת כספים נוהגת מהתורה בשביעית אלא בזמן שהיובל נוהג בו, שיש שם שמיטת קרקע שישוב הקרקע לבעליו בלא כסף. כדתניא [במ'"ק דף ב'] ר' אומר וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר. אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים; בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים, בכל מקום, בין בארץ בין בח"ל. ובזמן שאין אתה משמט קרקע, אי אתה משמט כספים בשביעית, אפי' בארץ. ומד"ס [שם] שתהיה שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה בכ"מ ואע"פ שאין היובל נוהג [והטעם בתו' שם] כדי שלא תשתכח תורת השמטת כספים מישראל. [בספרי פ' ראה וכן משמע בשביעית דף מ"ו משנה ב' ע"ש בפי' ר"ש]

אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה שנ' מקץ שבע שנים תעשה שמטה וזה דבר השמטה וגומר ושם הוא אומר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות מה שם אחר שבע אף השמטת כספים אחר שבע לפיכך המלוה את חברו בשביעית עצמה גובה כל חובו כל השנה וכשתשקע החמה בליל ראש השנה של מוצאי שביעית אבד החוב. מסקינן [בגיטין דף ל"ז] שביעית משמטת המלוה ואפי' מלוה בשטר שיש בו אחריות נכסים הר"ז משמט, ואם סיים לו שדה בהלואתו אינו משמט.

גרסינן בירושלמי דשביעית מלוה שעשאה כפרנית פי' הלוה שכפר במלוה והגיעה שמיטה והוא עומד בכפירתו והודה אחר השביעית אינה משמטת כופרנית ונעשית מלוה שהודה בשביעית משמטת. שנינו בשבועות [דף מ"ה] השביעית משמטת את השבועה שנא' לא יגוש מ"מ פירוש לא לשלם ולא לישבע, ורב גידל אמר רב דורשו בגמרא [דף מ"ט] מוזה דבר השמיטה אפילו דבור משמטת [כך משמע בתוספתא דשביעית פ"ז] בד"א בשבועת הדיינין וכל כיוצא בה מדברים שאם יודה בהן שביעית משמטתן אבל שבועת השותפין והשומרין וכיוצא בהן משבועות שאם יודה בהם ישלם הר"ז ישבע אחר השמיטה. במכות [דף ג' ומבואר שם בתו'] אמר שמואל המלוה חבירו והתנה עמו שלא תשמטנו שביעית הר"ז משמט שאינו יכול לבעל דין השביעית התנה עמו שלא ישמיט הוא חוב זה ואפי' בשביעית תנאו קיים שכל תנאי שבממון קיים ונמצא שזה חייב את עצמו בממון שלא חייבה אותו בו תורה. [בשביעית דף מ"ו כל הסוגיא ודין הכתובה בגיטין דף י"ח]

הקפת חנות ושכר שכיר אינו משמט אא"כ זקפה עליו במלוה, והמגרש את אשתו קודם השמיטה אין כתובתה נשמטת, ואם פגמה אותה או זקפה עליו במלוה שביעית משמטת, והמלוה על המשכון אינו משמט והוא שיהיה החוב כנגד המשכון ואם היה בחוב יותר משמט את היתר על המשכון כדאיתא בשבועות [דף מ"ד] וכן המוסר שטרותיו לבית דין ואמר להם אתם גבו לי חובי זה אינו משמט כדאיתא במכות [דף ג'] שנ' ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך וזה בית דין תובעין אותו וכן בית דין שפסקו את הדין וכתבו איש פלוני אתה חייב ליתן לזה כך וכך אינו משמט שזה כגבוי וכאילו בא לידו ואינו כמלוה כדתנן בשביעית [דף מ"ו].