סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/מ
ובמה בשופר (גמ' שם) איתא בספרי המליכהו תחלה ואח"כ בקש מלפניו וכו' היינו הגם שבאמת הוא השי"ת מלך אף בלא עם כמאמר אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא אכן רצונו ית' הוא שיהיה נקרא מלך ישראל אף שמלכותו בכל משלה וכדכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה אך עם העו"ג מנהיג השי"ת המלוכה שלו למעלה מדעתם כענין שמצינו בגמ' (פסחים פז) אגפי דרומי בהא נחתינן ובהא סלקינן וכו' אולם מישראל הוא כל הרצון ית' שיהיה נקרא מלך ישראל היינו שיהיו ממליכים את השי"ת בדעתם ובתפיסתם שיהיו נקראים ישראל עמו היינו שישראל המה הלבוש והכלי פעולה להמלוכה של השי"ת לזה הציב לבוש בזה העולם שאין מלך בלא עם רק ע"י ישראל עמו שממליכים את השי"ת נקרא השי"ת מלך ישראל נמצא שישראל המה לבושים וכלי פעולה למלכותו ית' כי על ידם דוקא נשלם כבוד מלכותו ית' וממילא כל מה שנחסר להם נחסר נמי לכבוד מלכותו ית' כמאמרם ז"ל (סנהדרין) בזמן שאדם מצטער שכינה מה הלשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי וכאשר משלים השי"ת לישראל מה שחסר להם נחשב להשלמות כבוד מלכותו ית' כי מאחר שישראל הם כלי פעולה לכבוד מלכותו ית' א"כ הוא כל צרכי גופם רק כבוד שמים ומה שחסר להם חסר נמי לכבוד שמים. וזהו דאיתא שם המליכהו תחלה ועי"ז כל מה שיחסר לישראל יהיה נחסר זאת נמי לכבוד שמים כביכול. וזהו ואח"כ בקש מלפניו כי ע"י שהמליכהו תחלה אזי יתחשב כל מה שיבקש מלפניו אף בצרכי הגוף ג"כ כבוד שמים: