סוד ישרים (ליינר)/סוכות/עז
איתא בגמ' (סוכה נג) הני חמש עשרה מעלות כנגד מי אמרם דוד וכו' בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא וכו' כתב שם אחספא ושדי לתהומא ונחית תהומא שיתסר אלפי גרמידי כי חזי דנחית טובא אמר כמה דמדלי טפי מרטב עלמא אמר חמש עשרה מעלות ואסקיה חמיסר אלפי גרמידי ואוקמיה באלפא גרמידי אמר עולא ש"מ סומכא דארעא אלפא גרמידי וכו'. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה כי כל הטובות והישועות המתעוררים לפעמים בזה העולם זה הכל מתעורר מלמסקי תהומא כי בתהום הניח השי"ת כל מיני טובות כמו שרמזו ז"ל (תענית כה) תהום אומר אבע מימך וכו' והנה בהמאמר הללו את ה' מן השמים וגו' לא מחשב שם המים אשר מתחת לארץ והתהומות הנאמר שם לא קאי על המים אלא הכלי המחזיק את המים נקרא תהום אבל המים התחתונים בעצמם לא מחשב שם כי אם המים אשר מעל לרקיע כי ענין מים רומזין על הרצון והחשק שהניח השי"ת בהבריאה לכלול חזרה בהשורש כי מתחלה היה כל העולם מים במים כדאיתא במדרש (בראשית רבה) ולא היו נבדלים המים התחתונים מהעליונים אלא בבכיה אינון בעינן למהוי קדם מלכא וכו' וכל ענין ההבדל שנעשה ביניהם כדכתיב בשני יהי רקיע ויהי מבדיל וגו' לא עשה השי"ת זה הרקיע המבדיל שיהיה כך ההבדל לחלוטין בקביעות אלא כמבואר בזוה"ק (ויגש רז) כונן שמים בתבונה וכו' דאתקין ליה תדיר וכו' היינו שכל אותו ההבדל הוא רק כפי עבודת אדם ואינו דומה בזה ההבדל שום אדם לחבירו ואין כל הזמנים שוים בו רק כל חד וחד כפי מה דמשער בלביה כך יש הבדל מצדו אם מתנשא אדם יותר למעלה בעבודתו אז נתעלה עמו המים התחתונים ג"כ למעלה ונעשים מאותן מים התחתונים בעצמם מים עליונים וכן לכל חד וחד כפי מה דמשער בלביה להמשיך אצלו אורו ית' בעבודתו כך מעלה עמו המים התחתונים ויורד נגדו זה הרקיע המבדיל יותר נמוך עד שנעשה מצדו כל המים התחתונים מים אשר מעל לרקיע ולזה בשעה שכרה דוד המלך שיתין היינו שכרה כ"כ בכל מיני בירורין עד שהיה יכול לומר ולבי חלל בקרבי נעשה ממילא מצדו הכל מים עליונים כי באמת הוא רק אבני שיש טהור כדאיתא בגמ' (חגיגה יד) כשתגיע לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים כי אין באמת תרי מים רק מים עליונים בלבד וכל המים התחתונים נתהוו רק מחמת ההסתר ולכן אחר גודל בירורי עבודתו של דוד המלך נתבטלו כל ההסתרות ונתגלה שהכל הוא מים עליונים אכן מחמת עוצם בהירות חזק כזאת לא נשאר עוד לאדם שום מקום לעבודה וזהו שאמרו ז"ל קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא לזה כתב שם אחספא ושדי בתהומא ונחית תהומא שיתסר אלפי גרמידי היינו שלא נשאר כי אם היו"ד והוא"ו כי וא"ו מורה על ההבדל שהוא מצד האדם בין ה' עלאה לה' תתאה למען שיהיה להאדם מקום לעבודה ובאמת באותו ההבדל בעצמו שיש בו להאדם מקום לעבודה יש לו להאדם כל החיבור עם השי"ת ועל זה החיבור מורה היו"ד של השם הקדוש. כי חזי דנחית טובא אמר כמה דמדלי טפי מירטב עלמא אמר חמש עשרה מעלות ואסקיה חמיסר אלפי גרמידי וזה הוא נגד השם הקדוש י"ה היינו שלא נשאר כי אם ההבדל הנמצא בין תשוקות המקבל להרצון של השי"ת כלומר שמעט ההבדל הזה בעצמו הוא נמי רק מצד הרצון ית' שחפץ בעבודת אדם ועל זה רומז השם י"ה כמאמרם ז"ל (מדרש ש"ט ט) על הפסוק כי יד על כס יה שאין השם שלם ואין הכסא שלם היינו שהציב השי"ת בזה העולם רצון כזה שלא יהיה שום שלימות כביכול ית' בלתי עבודת ישראל וזה הוא מאמרם ז"ל ש"מ סומכא דארעא אלפא גרמידי ואלפא הוא מצד השי"ת כי מה שהוא מצד האדם א' נקרא מצד השי"ת אלף וזהו סומכא דארעא אלפא וכו' היינו שלא נשאר הבדל כי אם דבר מועט רק שיהיה להאדם מקום לעבודה ועל זה הדבר מועט רמזו ז"ל (בגמ' חגיגה שם) אין בין מים עליונים למים תחתונים אלא כמלא נימא: