סוד ישרים (ליינר)/סוכות/נח
והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים וגו'. איתא בפרקי דר"א הבאר שכרה אברהם אבינו הוא הבאר שחפר יצחק והוא הבאר שפגע בו יעקב ומשה והוא הבאר שהיה לישראל במדבר ועליו נאמר והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני וגו'. הענין מזה הבאר הוא כמבואר בזוה"ק (וילך רפד:) תלתא אינון דקיימו בסהדותא לאסהדא ואלין אינון באר דיצחק וכו' כי הראשון שהתחיל לחפור זה הבאר היה אברהם אבינו ע"ה שהוא התחיל לחפור בההסתר והחשך של זה העולם ולגלות האור מסדר עבודה להשי"ת ועשה שער לה' צדיקים יבואו בו ובלתי זה השער אין שום דרך להגיע לרצונו ית' וסתמו פלשתים ע"י קטרוגם. ושוב חפר זה הבאר יצחק אבינו ואמר בעבור תהיה לי לעדה היינו כי עד מורה על דבר ברור מתחלה ועד סוף להורות שהיה חופר ובוקע כל המסכים וההסתרות שסתמו הפלשתים וקרא שם הבאר שבעה ושבעה מורה על כל הסדר מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין שהוא בתפיסת אדם שיתגלה לכל שאין שום סדר עבודה רק של אאע"ה. ושוב נתכסה על ידי קטרוגם ונתגלה ע"י יעקב אבינו ועל זה נאמר והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים וגו' וכמבואר בזוה"ק (שלח קעא.) מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא ומה אתר דכל מבועין ונחלין נפקין מיניה ולית פסיקו למבועי ונחלא אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא יהיב מיין למבועא דנביע וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקין מתמן ונבעין מיניה וכו' פתח ההוא ינוקא ואמר והיה ביום ההוא ההוא לא ידיע מאן הוא אלא בכל אתר ביום ההוא יומא בתראה הוא אמאי אקרי יום ההוא אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא שירותא אקרי הוא וכו' כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה כך חצים אל הים הקדמוני וכו' היינו כי מלת ירושלים רומז תמיד על כל עבודת ישראל ומלת ים רומז על שורש המקור שממנו שופע עיקר החיים לכן מתמיה הזוה"ק מיין דאינון מלרע איך סלקין לעילא מיניה לאתר עלאה יתיר מיניה וכו' וזהו כענין מאמרם ז"ל במדרש תנחומא (פנחס) כלום אומרים לו לאדם השקה את הבאר מים הלא הבאר הוא מקור הנובע תמיד מים כך איך אפשר שמירושלים היינו מעבודת ישראל יצאו מים חיים אל הים הקדמוני שהוא שורש מקור המים חיים ועל זה מתרץ כגוונא דאמא דברה בין דרועאה ומסגיאו חלקא דיניקו אתמלא פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה כך חצים אל הים הקדמוני וזהו כענין שביאר אזמו"ר הגה"ק זצללה"ה הפסוק הללו את ה' מן השמים וגו' נאמר שם והמים אשר מעל השמים ומדוע לא נאמר שם נמי המים אשר מתחת לארץ והתהומות הנאמר שם לא קאי על המים כי אם הכלי שמחזיק את המים נקרא תהום וביאר הוא ז"ל כי שם מיירי בהללו את ה' ובעת שמהללים ומשבחים את ה' אז אין הבדל כלל בין מים עליונים לתחתונים והמים אשר מתחת לארץ נקראו נמי מים אשר מעל השמים כי כל ההבדל ביניהם הוא רק כמלא נימא וכשאמר בן זומא שלש אצבעות אמרו ז"ל עליו עדיין בן זומא מבחוץ וכדאיתא בזוה"ק (בכמה דוכתי) כשתגיע לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים כלומר שאינו תרי מים כי אחר שנתבררו המים התחתונים אזי הם כאבני שיש טהור בלי שום גוון כלל וזהו נמי הענין שמבאר הזוה"ק הפסוק והיה ביום ההוא וגו' יומא בתראה דאחיד סופא בשירותא היינו כי בסופא לאחר שיגמרו הבירורין ואז לא יהיה עוד מקום לפעולת אדם כי אז יהיה ניכר מפורש שרק השי"ת לבדו פועל הכל מ"מ יהיה אחיד סופא בשירותא היינו בההתחלה כלומר בשורש המקור ית' שיתן השי"ת גם אז מקום לכל הפעולות מעבודת ישראל אצלו בשורש המקור עליון ית' וזהו נמי ענין המשל כגוונא דאמא דברה וכו' כך חצים אל הים הקדמוני היינו שדוקא ע"י עבודת ישראל יהיו נקראים המים מהים הקדמוני כביכול מים חיים הגם שבמקום הרמתה בהים הקדמוני שהוא שורש המקור הנובע תמיד מים חיים שם הם חיים וקיימים גם בלעדי ירושלים היינו בלעדי עבודת ישראל עכ"ז בזה העולם אין שום הכרה בהם שהם חיים וקיימים רק ע"י ירושלים שרומז על עבודת ישראל ובלתי עבודת ישראל אין שום הכרה כביכול שהם חיים וקיימים וזהו כענין שמצינו שאמר השי"ת למ"ר החייתני בדבריך הגם שהשי"ת הוא באמת חי וקיים ברומו של עולם אף בלעדי דברי מ"ר בכל זאת שיהיה הכרה מפורשת גם בזה העולם שכביכול ית' חי וקיים זה הוא דוקא ע"י דבריו של מ"ר כלומר ע"י עבודת מ"ר היו יכולין להכיר גם בעולם השפל איך שכביכול ית' הוא חי וקיים וזהו החייתני בדבריך וכן אין שום הכרה בעוה"ז בהים הקדמוני שהוא באמת חי וקיים רק ע"י סגיאו חלבא דינוקא אתמלי פומא ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמא היינו שע"י שנמשכו המים להים הקדמוני דרך עבודת ישראל שנקרא ירושלים נקראים המה מים חיים לזה נאמר והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני היינו ביום ההוא ביומא דאחיד סופא בשירותא וכמבואר לאחר שיגמרו כל הבירורין ויתבטלו כל הפעולות יהיה אחיד סופא בשירותא כלומר שיתן אז השי"ת מקום לכל פעולות ישראל שהיו עובדים בעוה"ז ויהיה מנהיר אז אשר דוקא ע"י שהמים היו נמשכין להים הקדמוני מירושלים שהוא דרך עבודת ישראל נקראים המה מים חיים וכמו שהם בעצמותם בלעדי עבודת ישראל כביכול אינם נקראים מים חיים: