סוד ישרים (ליינר)/סוכות/נט
איתא בגמרא (סוכה נג) חמש עשרה מעלות יורדות מבעי ליה וכו' בשעה שכרה דוד את השיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא אמר דוד ומי איכא דידע וכו' כתב שם אחספא ושדי לתהומא ונחית תהומא וכו' אמר חמש עשרה מעלות ואסקיה וכו' ואוקמי באלפא גרמידא. אמר עולא ש"מ סומכא דארעא אלפי גרמידי. ענין השיתין שכרה דוד היה כי מקום המקדש היה על גוון הלבוש מעוה"ז בהסתר חזק מאד וזהו דכתיב ושם העיר לפנים יבוסי ע"כ היה חפץ דוד המלך לחפור את ההסתר וזה הוא שכרה דוד את השיתין כדי לגלות את האור שהוא נסתר בעוה"ז ולהראות שאין באמת שום הבדל בין מים עליונים למים תחתונים וכמו שביאר אזמו"ר הגה"ק זצללה"ה מה שלא נאמר שם בהללו את ה' מן השמים וגו' מים אשר מתחת לארץ כי בעת שהאדם מהלל ומשבח את השי"ת אין באמת שום חילוק בין מים עליונים לתחתונים ושם מיירו מהללו וכו' לזה גם המים אשר מתחת לארץ נכללו במה שנאמר שם והמים אשר מעל השמים וזה היה המכוון של דוד המלך שכרה את השיתין וכמבואר (שם) חמוקי ירכיך אלו השיתין רמזו בזה שהיה חפץ לגלות כל ההסתר ואיתא שם עוד וגם יקב חצב בו אלו השיתין והכל על זה הכונה. וקפא תהומא היינו שהראה לו השי"ת שאי אפשר שיהיה בהתגלות חיבור מגולה כזה בזה העולם כי לפי סדר הויות עולם הזה מוכרח להיות גבולים בין מים עליונים למים תחתונים וכדאיתא בגמרא (חגיגה יד) כתרי כסא דסחיפי אהדדי וכמבואר שם אין בין מים עליונים למים תחתונים אלא כמלא נימא אבל עכ"פ כמלא נימא מוכרח להיות בזה העולם כי רצונו ית' הוא שהחיבור יהיה על ידי פעולת אדם דוקא לזה מוכרח להיות גבולים והסתרה בעוה"ז כדי שהאדם בפעולת עבודתו יהיה בוקע את הגבולים וההסתרה עד שיגיע לאור החיבור שהוא בלתי גבול וזהו דאיתא שם כתב שם אחספא ושדי לתהומא וזהו שם מ"ב דאיתא עליו בספר רזיאל עשה את הארץ וברא את הצרור על התהום וחקק עליו שם המפורש במ"ב אותיות וקבע אותו על פני התהום כדי לעכב מימיה וכו' שלא ישטוף את העולם כי זה השם הוא שבעה שמות כל שם בן ששה תיבות והתיבה השביעית חסר להורות שהאדם צריך להשלימו ע"י פעולת עבודתו כי תיבה השביעי מורה על עבודת אדם לזה חתם בו את התהום שלא ישטוף עלמא כי בהארת זה השם של מ"ב רואה התהום שרצונו ית' הוא בהויות עולם כדי שיהיה פעולת אדם ולכך ונחת תהומא. וזהו שמסיק שם בגמרא מכאן דסומכיה דארעא הוא אלפי גרמידי כי אלפא הוא מצד השי"ת כדאיתא בגמרא ברכה דקב"ה הוא אלף ועשרה הוא תפיסת אדם ומאה הם הבירורים של עוה"ז לזה אומרים שלש פעמים קדוש קדוש קדוש להראות החיבור שיש מתפיסת אדם לאורו ית' שפעם ראשון קדוש הוא עשרה נגד תפיסת אדם ופעם שני קדוש הוא מאה ומורה על כל ברורי עוה"ז ופעם ג' קדוש הוא אלף שהוא מצד השי"ת וזה רומז על החיבור שיש מתפיסת אדם עם השי"ת ע"י פעולת עבודתו ובירוריו שבעוה"ז ועל זה נמי מורה השם י"ה ו"ה י"ה רומז על עלמא עלאה שהוא מצד השי"ת לבדו ונגד זה אמר דוד המלך ט"ו שיר המעלות למסקי תהומא ו"ה תתאה מורה על אדנות הבורא שהוא בעוה"ז בגודל ההסתר מאד והוא"ו מורה על פעולת אדם שע"י פעולת אדם ועבודתו יש חיבור מעלמא תתאה לעלמא עלאה: