סוד ישרים (ליינר)/סוכות/כב
שם ואי חדי לאושפיזין ורוי לון קב"ה חדי עמיה ואברהם קרי עליה אז תתענג על ה' וגו'. ביאור הענין כי כל הברואים נבראו מיד בתחלתם בהתרבות חוץ מהצורת אדם שתחילת בריאתו היה אחד. אדם הראשון. ובראו דו פרצופין. כדכתיב זכר ונקבה בראם. וממנו יצאו אח"כ כל סדר השתלשלות. והוא כי מה שהוא בסדר השתלשלות אף אחר שנשתלשל מאותו הסדר כמה אלפים מדרגות. בכל זאת נחשב כל הסדר לקומה אחת. וממילא יש נמי בכל פרט נפש בחינת דו פרצופים שיוכל לעמוד בפרצוף אחד נוכח המאציל ית'. ובפרצוף השני יכול להשפיע למטה הימנו. ויש בו נמי בחינת דכר ונוקבא. עתירא דכר. ומסכנא נוקבא. כד' בהקדמת זוה"ק (דף יג.) בצלמנו עתירי כדמותנו מסכני דהא מסטרא דדכרי עתירי ומסטרא דנוקבא מסכני וכו'. וככה הוא בכלל שכל הבריאה הוא בדרך עילה ועלול דכר ונוקבא כדאיתא בזוה"ק (שמות ד) מלך עלאה אע"ג דאיהו דכורא נוקבא הוא לגבי נקודה טמירא דלעילא מיניה וכו' וזהו מאן דחדי למסכני היינו לא שמוריד עצמו להמסכני אלא שמעלה את המסכני אצלו ובזה מעורר את רצון העליון ית' שחפץ באותו הלבוש הנמוך מאדם דלתתא שהוא בחינת נוקבא ונתעורר ע"י זה החסד הראשון של אאע"ה שעליו אמרו ז"ל בראשון שקנה והקנה וכו' וכל תכלית המכוון מזה החסד הוא כדאיתא שם בששי גמר את מעשיו ומלך עליהם היינו בכדי שיהיה צורת אדם והצורת אדם הוא שיש בו נפש ורוח ונשמה נפש הוא בקרב האדם ורוח הוא המחבר הנפש להנשמה והנשמה הוא דחפיף על כלא כי מה שקרוב יותר להמאציל ית' הוא בבחינת אור המקיף ובזה שהאדם מחדי למסכני ומעלה אותו אצלו נתעורר נגדו נמי הרצון עליון ית' שהוא עדיין בבחינת שם אהיה דאנא זמין לאולדא כדאיתא בכתבי האר"י הק' ז"ל כשברא הקב"ה את עולמו התעטף בשם אהיה וכו' לכך אומר עליו אברהם אבינו אז תתענג על ה' היינו שיתעורר עליו החסד הראשון שהיה קודם פעולת אדם כי מדת אאע"ה הוא החסד הראשון מזכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה היינו מקודם שהיה ניכר בעולם פעולת אדם ע"כ אמר על ה' כענין הכתוב ישאהו על אברתו כלומר למעלה מפעולת אדם וזהו אז תתענג על ה'. והרכבתיך על במתי ארץ במתי ארץ מורה על פעולת אדם כדכתיב מלך לשדה נעבד: