סדר עולם רבא פרק כב

<< · סדר עולם רבא · פרק כב · >>

שלום בן יבש הרג את זכריהו, ומלך אחריו ירח ימים בשמרון, ויעל מנחם בן גדי מתרצה וגו' (מלכים ב טו יד), בשנת שלשים ותשע שנה לעזריה מלך יהודה מלך מנחם בן גדי על ישראל עשר שנים (מלכים ב' טו יז), בשנת חמשים שנה לעזריה מלך יהודה מלך פקחיה בן מנחם וגו' שנתים (מלכים ב' טו כג), בשנת חמשים ושתים שנה לעזריה מלך יהודה מלך פקח בן רמליהו על ישראל בשמרון עשרים שנה (מלכים ב' טו כז), בשנת שתים לפקח בן רמליהו מלך ישראל מלך יותם בן עזיהו מלך יהודה, בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם (מלכים ב' ט"ו ל"ג), בשנת שבע עשרה שנה לפקח בן רמליהו מלך אחז וגו', בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם (מלכים ב' טז), בשנת י"ז לפקח ויהרג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד וגו', כי הכניע ה' את יהודה בעבור אחז מלך וגו' (דברי הימים ב כח), ויהרג זכרי גבור אפרים וגו', וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף וגו' (דברי הימים ב' כ"ח), בשנת עשרים לפקח היה ויהי בימי אחז וגו', ויגד לבית דוד לאמר וגו', ויאמר ה' אל ישעיהו וגו', כה אמר אליו וגו', יען כי יעץ וגו', נעלה ביהודה ונקיצנה וגו', כה אמר אדני ה' וגו' (ישעיה ז), באותה שעה ויקח אחז את הכסף וגו', וישמע אליו מלך אשור וגו' (מלכים ב טז), בשנת עשרים לפקח בא תגלת וגו' (מלכים ב' טו כט), נטל עגל הזהב שבדן והלך לו, וכן הוא אומר ויבא עליו תלגת פלנאסר מלך אשור ויצר לו וגו', כי חלק אחז את בית ה' וגו' (דברי הימים ב כח), כי שמע מה שאמר לו הנביא, לא תקום ולא תהיה (ישעיה ז ז), באותה שעה ויקשר קשר הושע בן אלה וגו', בשנת עשרים ליותם בן עזיה (מלכים ב טו ל), היא שנת ארבע לאחז היתה, אפשר לומר כן, אלא שהיתה גזירה גזורה מימי יותם, דבר אחר רצה הכתוב למנות ליותם בקבר, ולא לאחז בחיים, עליו עלה שלמנאסר מלך אשור ויהי לו הושע עבד וגו' (מלכים ב' יז ג), נמצא אחז מלך יהודה והושע מלך ישראל משועבדים למלך אשור ה' שנים, בשנת שתים עשרה לאחז ויער אלהי ישראל את רוח פול מלך אשור וגו' (דברי הימים א ה כו), נטל עגל הזהב שבבית אל והלך לו, לקיים מה שנאמר גם אותו לאשור יובל (הושע י ו), רבי נהוראי אומר משום רבי יהושע הרי הוא אומר כה אמר ה' כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן וגו' (עמוס ג יב), אלו מכל ישראל, בפאת מטה (עמוס ג' י"ב), מלמד שלא נשתיירו בהן אלא אחד משמנה שבהן, ושאר העם היכן היה בדמשק, לקיים מה שנאמר והגלתי אתכם מהלאה לדמשק וגו' (עמוס ה כז), אותה שעה כיון שראה הושע בן אלה שגלו עגלי הזהב, עמד והעביר פרדסאות שהושיב ירבעם בן נבט על התחומין, שלא לעלות לירושלם, שבכל מלכי ישראל הוא אומר וילך בדרכי ירבעם בן נבט ובחטאתיו, ובהושע הוא אומר רק לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו (מלכים ב יז ב), אלא מפני מה נתחתם גזר דינם לגלות בימיו, מפני שהיו ישראל תולין את הקלקלה במלכיהם, שנאמר אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני וגו' (הושע ה ג), אותה שעה כיון שראה הושע פניו של מלך אשור לעלות ולהגלות את ישראל פעם שלישית, הלך ונסמך על מלכי מצרים, בשנת שתים עשרה לאחז מלך יהודה מלך הושע בן אלה בשמרון על ישראל תשע שנים (מלכים ב יז א), אפשר לומר כן, והלא הוא מלך משנת ארבע לאחז, אלא מה תלמוד לומר תשע שנים, תשע שנים למרדו, וכן הוא אומר וימצא מלך אשור בהושע קשר וגו' (מלכים ב' יז ד), ויהי בשנה הרביעית למלך חזקיהו היא השנה השביעית להושע בן אלה מלך ישראל עלה שלמנאסר מלך אשור על שמרון ויצר עליה, וילכדה מקצה שלש שנים בשנת שש לחזקיה היא שנת תשע (מלכים ב' יח), למרדו של הושע בן אלה, נלכדה שמרון, ויגל מלך אשור את ישראל וגו' (מלכים ב' י"ח), ויתשם ה' מעל אדמתם וגו' (דברים כט כז), ויבא מלך אשור מבבל וגו' (מלכים ב יז כד), דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא ארכוי בבליא שושנכיא דהוא עלמיא, ושאר אמיא וגו' (עזרא ד), וירשו את שמרון וישבו בעריה (מלכים ב יז כד).