נתיבות המשפט/חידושים/קסד
בעל העליה כופהו: היינו שיורדין לנכסיו ודוקא בסעיף ה' בנפל כל הבית והעליה אין כופין להתחתון לבנות משא"כ כאן שרק נתקלקלו הכתלים ועומד לתקן (סמ"ע) ועיין ביאורים הטעם ואין לפרש הכפי' שירד לדור למטה כמו בסעיף ה' דכיון דנתקלקלו הכתלים אינו ראוי לדירה:
אם ירצה: דבעה"ב ודאי לא יקפיד במה שלא יתקן כי אדרבא ניחא ליה כדי שלא ידור שם בעל העליה ויכבד עליו (סמ"ע) ואם יש חשש סכנה שיפול על התקרה וישברנו חייב בעל העלי' לתקן (ט"ז):
והתקרה בעצמה: הטעם כיון דבעל העלי' גם הוא צריך לתקן הגג יכול בעל העליה לומר אני קבלתי על הוצאות הגג על מנת שיהי' לי עמידת רגל בעליה כשם שיש לך ע"ג הארץ ואז נשוה בהוצאה אני למעלה ואתה למטה משא"כ המעזיבה דאינו אלא לאשויי גומות להנאת העליון וגם שלא יזיק בשפיכת המים לתחתון מש"ה הוא בעל העליי' (סמ"ע):
דאין בעה"ב חייב: הטעם דמסתמא אדעתא דהכי נחית בעל העליה שלא יתקנו לו התחתון כיון שהתחתון אינו חושש להתקר' שהגג מגין עליו ואין בעל העלי' יכול לסלק הגג כיון שהוא משועבד לבעה"ב וזה דוקא שנתקלקל התקרה אבל אם נפל כל הבית ועליה ובאים לחזור ולבנותו ודאי מוטל על התחתון לבנות הבית והתקר' והעליון יבנה עלייתו וגגו (סמ"ע) ועיין ביאורים מ"ש ליישב שלא תקשה מסי' קנ"ה סעיף ד' בהג"ה והיסודות שתחת הבית אם נתקל חייבים שניהם לתקן וע"ב:
בשוכר ומשכיר: הטעם דהמשכיר חייב ליתן להשוכר דירה שלמה ולתקן לו התקר' והגג והכתלי' (סמ"ע):
לתוך י' טפחים: דתוך י"ט רשות התחתון הוא ויכול התחתון לומר לעליון אין לך כח לדחני מרשותי (סמ"ע]:
סותר ובונה: היינו התחתון כיון שרק התקרה ירדה למטה והכתלים עומדים על מעמדם והמחבר לשטתו דס"ל דקלקול התקייה על בעה"ב לתקן ולפ"ז להי"א דסעיף א' שהביא הרמ"א דס"ל דעל בעל העליה לתקן התקרה ממילא הכא הוצאות ההגבהה על שניהם כיון דגם להתחתון אין דירה מש"ה צריך גם התחתון לסייע וקצת קשה על מור"ם שכתב דהוצאת ההגבהה על שניהם דוקא אם הושפלה התקרה מחמת שנכנסו כותלי הבית בארץ דלישטתו הדין כן גם בהושפלה התקרה ולא הכתלים (סמ"ע) ועיין ביאורים מה שתרצתי:
יכול בעל העלי' לעכב: אפי' אם יתן לו מקום לדור עד שיבננו משלו יכול עליון לומר אינו רוצה להטריח לצאת (סמ"ע):
ידוע מדרך הנפילה: והיינו אם נפל העליון למרחוק אז העליון משתבר יותר ואם נפל תחתון אז התחתון משתבר יותר ומ"ש ואם אינן יודעין היינו כשנפל בלילה:
חולקין האבנים: ואפי' נפל לרשותא דאחד לא הוי מוחזק דשותפין לא קפדי (סמ"ע) ועיין ביאורים כיצד חולקין אם אחד גדול מחבירו כשאינו ידוע ודין החלוקה הוא אפי' בברי וברי ואפי' מונח ברה"ר שאין אחד מהן מוחזק כיון דהוא דררא דממונא:
ועל קצתם אומר לו איני יודע: הטעם כיון דהוא מודה במקצת ה"ל משוי"ל משלם דה"ל למידע דרגיל אדם למתן דעתו על אבניו (סמ"ע) ☜ ומיירי דמה שמודה נשבר בפשיעתו דלא ה"ל הילך:
שלימות כנגדן: כיון שהאבנים הם בחזקת שניהם ואין הלה טוען ברי שאין לכשנגדו בהם כ"כ שלימות ומ"מ מרויח הראשון שנוטל היותר טובות וגם אם לא נמצא כ"כ שלימות מפסיד השני:
בעל העלי' בונה: אבל אין כופין לבעה"ב לבנות כיון שאפשר לו לדור למטה ☜ ועיין ביאורים דה"ה אם בעל הבית רוצה לבנות ובעל העלי' אינו רוצה לבנות כעלי' עם הגג דג"כ אין כופין לבעל העלי' רק שבעה"ב בונה הבית והעלי' לגג ודר בתוכו עד שישלם לו בעל העלי':
ודר בתוכו: ולא מיחשב כרבית כיון דהקרקע משועבדת לעלי' ג"כ ובעה"ב בלא"ה לא דר כאן (סמ"ע) ☜ ועיין ביאורים שה"ה שיכול להשכירו לאחרים או לבעה"ב עצמו וליתן שכר ואין בו משים ריבית:
שליש הקרקע: משום דעליה מפסיד שליש הבית דאם הבית ראוי לעמוד תשעים שנה וכשיש עלי' ע"ג אינו עומד רק ס' (סמ"ע): מדעת שניהם: דבהע"ב א"י למכור בע"כ של בעל העלי' וליתן לו שליש דיאמר דבקרקעי ניחא לי ואם ירצה למוכרו ולהתנות על הלוקח שיבנה העלי' ע"ג רשאי דמ"ל שיבנה ע"ג ביתו של זה או זה ☜ ועיין ביאורים דא"י לומר גוד או איגוד דהוי כדבר שיש בו כדי חלוקה:
שהוסיף בגובה: שיש יותר טירחא לעלות יותר מבראשונה (סמ"ע):
אם הי' המנהג: היינו אף שיש מנהג שקצת בונים בארזים וקצת בשקמים וזה כבר בנה בארזים אפ"ה אחר שנפל יכול לשנות ולבנות בנין אחר כיון שקצת בונין כן:
של שניהם: הטעם כיון דהכל הוא משל שותפות משא"כ בבית ועלי' שהבית מיוחד לו לבדו וע' בסי' קנ"ז סעיף ך"ו טעם מחלוקתן ומסיק שם דתלוי במנהג: