נתיבות המשפט/חידושים/קסג
כופין בני העיר: אפי' אינו סמוכה לספר [סמ"ע]:
כדי שיקרא בהם: לדידן דספרים רצוייים לא נהגו לכפות בקניית ספרים כי אם בס"ת ומ"מ משום ביטול תורה יכולין ב"ד לכוף לבני העיר להשאיל ספרים ללמוד בהן [סמ"ע]:
בא"ח סי' נ"ה: דין שכירות חזן טעות סופר וצ"ל סי' נ"ג:
שקנה בית דירה: לאפוקי ניתן לו במתנה או נפלו בירושה כמ"ש בהגה"ה:
לתיקון החומה ולמילי דצדקה: עיין בי"ד סי' רנ"ו שיעורים אחרים:
לקבוע בעיר: מי שנשא אשה במקום אחד אינו כבני העיר לכופו לדון לפני ב"ד שבעיר זה עד שיעשה הוכחה שרוצה לדור שם [סמ"ע]:
בית בירושה: דכיון דלא טרח בה ליכא גילוי דעת [סמ"ע]:
אם יש מנהג: אדלעיל אדברי הי"א קאי:
כגון שחלה: אבל טענת עיבור אשה אינו אונס ואם אמר שהראשים הרשהו לדור שם עד שתלד אשתו והראשים מכחישים א"כ ישבע אך יתנו חרם ואם הקהל טוענין על א' שדר אצלם או שנשא ונתן אצלם צריכין לישבע ואם אינן רוצים לישבע ישבע הנתבע [סמ"ע]:
בצאתו מן העיר: אף שיצא לא"י ואפי' נתחדש מס תוך ל' לצאתו מן עיר צריך לתת לזה [סמ"ע]:
הסמוך לחומה: הטעם דבעיר פרוצה לסטי' הבאים פושטים ידיהם תחילה בבתים החיצונים וצריכין שמירה יותר [סמ"ע]
הם חשובין רוב: כוונתו רק לענין שאין רוב הקהל האחרים יכולין לגזור כתם שלא מדעת העשירים הואיל והן בעלי רוב ממון אבל מ"מ אין העשירים המועטין מחשבין כרוב לגזור חרם על רוב הקהל וי"ל דס"ל דחשובין כמחצה על מחצה וצריכין להתפשר יחד בענינים כאלו וצ"ע [סמ"ע]:
ה' אנשים: מור"ם קוצר והיינו שהציבור היו צריכין לברר ה' אנשים שיהיו מעריכין מס והיה בציבור שני אחים תקיפים ועשירים ורצו שיבררו שני מעריכים מהחמשה אותן שיש שייכות להם ובזה הדין עם העשירים כיון שהרוב אין להם עמהם שייכות כלל ויצא הדבר יותר לאמיתו ודוקא בעשירים תקיפים שיש לחוש שיתבלבל הסדר אבל בבינונים אין להקפיד ודוקא שרוצין לברר אנשי אמת אבל אם רוצין לברר בעלי תחבולות ורמאים כלל וכלל לא ותיבת ולכן שכתב הרמ"א אינו מדוקדק דלאו מטעם שחושבין העשירים לרוב הדין כן רק משום שלא יתבלבל ההדר [סמ"ע]:
ממון בשוה: וה"ה כשאין ממון בשוה הולכין ג"כ אחר שומת הממון ושומת הבתים אלא שנקט מילתא דפשיטא דכשממונם בשוה אז נותן הקרוב יותר משא"כ כשאין ממונם בשוה [סמ"ע]:
שיש מלחמה: הטעם דכשיש שלום אין החומה אלא בשביל לסטים שדרכן לשלול מן הבתים העומדים בסמוך משא"כ כשהמלכים מתגרים דכשאחד גובר נכנס בכל העיר ושולל מש"ה אין גובין אלא משבח ממון וכשבאים גם על עסקי נפשות גובין משניהם [סמ"ע]:
שיש לאשה: היינו כשאוכל הבעל פירות (ש"ך):
בנותיו הקטנים: מי שהשליש מעות לנדן בתו כשיוגמר השידוך ינתן לחתן צריך לתת מהן (סמ"ע):
העריכו אותי: הטעם דיכולין לומר אין אנו יכולין לעמוד על הערכתך:
והתחילו לגבות: ודוקא המס שהתחילו כבר לגבות אבל שאר גביות שגובין במשך השנה א"צ ליתן רק כפי מה שהוא בשעת גבייה ואפילו בזמנינו דעושין הערכה בתחלת שנה על כל השנה: (סמ"ע) והט"ז חולק וס"ל דבשומת המס לחוד סגי אפילו לא התחילו לגבות:
עני והעשיר: זה לא קאי אלמעלה שאין כוונתו שהיה עני בשעת התחלת גביינא רק שהיה עני בשעת שומת המס והעשיר בשעת התחלת גוביינא לכך הולכין אחר זמן התחלת הגוביינא וכזה א"ש לשון מיהו מי שבא וכו' שכתב הרמ"א דהיינו דאף שהולכין אחר זמן הגבייה מ"מ אחר שבא לעיר קודם זמן הגבייה א"צ ליתן (סמ"ע):
ונתייאשו מן החוב: הט"ז והח"ץ חולקים וס"ל דלא מהני יאוש בחוב:
אם ראויין ליפרע: אבל אם יש בידו שטר פרוע או שיכול להוציא ממון ע"י תביעתו וערעורים א"צ לתת מזה כלום והשמאים נאמנים על א' כמה הודה לפניה' אפי' כבר נתחלקו [סמ"ע]:
הנאה מן הריוח: כגון שהתנדב ליתן מהריוח לצורך איזה דבר מצוה ומותר הריוח יהי' שלו [סמ"ע]:
פקדון ביד אחרים: ואפי' להי"א אם הוא עשיר מופלג שאז עין השלטון עליו חייב ליתן והעיקר כסברא הראשונ' [סמ"ע]:
שהנותן ע"פ הערכה: פי' אותן שהושם עליהם הערכה א"י לומ' שהשמאים טעו וכן אין הקהל יכולין לומ' שטעו השמאים דתחלת התקנ' ודאי כן היה שיעריכו לפי דעתם וכן יקום אף שיטעו לפעמים שאינם נביאים משא"כ כשגביית המס הוא ע"פ מה שישבע כ"א כשיכול לברר טעותו אפי' כבר נשבע שומעין לו ואף דמבואר בסי' פ"א סעיף ל"א דחזקה אין אדם נשבע אלא בבירור ובאמת מ"מ כשמברר דבריו ונותן אמתלא שומעין לו [סמ"ע]:
בפרקמטיא: בקרקעות אבל משום מחשבה למכור לא מחייבינן ליה:
תכשיטין: ולא מקרי תכשיט אלא בהעברת צורת מטבע לא כמו שעושין בשעת המס מדינרי זהב תכשיטין:
מקצתן אין צריכין: דוקא בית חתנות או מקום שהוא ענין כללי לכך אף שאחד א"צ לו מחמת זקנה וכיוצא אפ"ה צריך ליתן משא"כ בהוצאות שיעזור להם השר בענין שט"ח שאין זה עניני כללי אותן שאין צריכין א"צ ליתן:
להתזלזל: ואפי' לשכור פועלים במקומן אין גובין מהם [סמ"ע סעיף ה']:
שחזן הכנסת: וה"ה שאר מתעסקים בצרכי בה"כ:
שכרוהו מתחלה: ע"ל ס"ס של"ג:
בא ע"י בקשתו: אע"פ שהשר לא יגבה מהקהל השיעור מה שיגיע עליו והיינו טעמא דהקהל הן שותפין ושותף מסתמא אינו חולק משותפות שלו (סמ"ע) וכנ"ל סי' קע"ח מ"ש שם:
צריך ליתן להקהל: כל מה שהיה מגיע עליו ליתן אם לא פטרו והן מוציאין אותו לטובת הכלל ויהנה גם הוא ממנו (ותיבת ואין ט"ס בסמ"ע וצ"ל והן):
אין כח ביד השר לפטור: אפי' פטרו מעצמו מטעם די"ל שיטיל על הקהל מה שפטרו כיון שהוא קודם שנתפשרו אבל לאחר שהתפשרו והשר מנכה להן חלקו של זה הוא שלו ובאדם בטל הוא איפכא דאם פטרו אחר שנתפשרו חייב שבודאי לא ינכה להקהל שיאמר דלאו עליו היה דעתו כיון שהוא בטל ומן הדין הוא חייב משא"כ קודם שהושם עליהם המס ופטרו מעצמן דינא דמלכותא דינא הוא ופטור וכצ"ל בסמ"ע (וט"ס דס"ד) ודעת הש"ך דהא דקודם שנתפשרו אין כח ביד השר לפטור דוקא כשבא ע"י בקשת א' מהם אבל אם השר פטרו מעצמו פטור:
ומחל אח"כ לאחד חלקו: ואינו מכביד בשביל זה עם הקהל (ש"ך):
חק למלך עשיר: שהשר רוצה שיתן הוא לבדו צ"ל להשר אין דיני ליפרד שלא לתת מס עם חבירי ולא אוכל לתת לך ולתת עמהם ואם השר אומר רצוני שיפטרו אותך פטור מלתת עמהם ובלבד שיקבל חרם שלא פתח להשר תחלה לא הוא ולא שלוחו (סמ"ע):
או להפרידן: אם המלך הטיל על איזה אנשים ידועים ופורט אותם ונלכדו ברשתו אין שום יהודי רשאי להשתדל לפוטרן אם ידוע שיזיק לאחרים בודאי אבל אם יצא גזירה להטיל מס על ב' אנשים בסתם יכולין להשתדל על איזה אנשים שלא יהיו בכלל הגזירה כמו מפיבושת בפרק הערל דיבמות שהתפלל דוד עליו שלא יקלטנו הארון ולא אמרינן דמשוא פנים יש בדבר וכצ"ל בש"ך (ותיבת אבל העכו"ם הוא ט"ס בש"ך) ולענין ממון אצל עכו"ם הוי כמו נפשות כתוא מכמר (ש"ך):
קהל שפטרו: ואם מת חייבים יורשים לפרוע מס מהנכסי' שיורשים וכן אם נתנו הקהל לא' רשות ליתן מס בפני עצמו ומת היורש א"י להפרד (סמ"ע):
רק לשנה: מיירי במס דאין גובין רק פעם אחת בשנה אבל אם גובין הרבה מסים בשנה יד הקהל על העליונה ויכולין לומר לא פטרנוך רק מגבייה אחת כמו בסי' רי"ב באומר ידור פ' בביתי דרק שעה אחת במשמע (סמ"ע):
תקנות הקהל: וכל מי שיש לו ק' זהובים או שדה שום כסף יתן מס ואם יש תקנה שכל מי שיגבה מחובותיו ק' זהוב יתן מס ה"ה אם מוכר חובותיו לאחר מיקרי גבייה (סמ"ע] ☜ מי שדר בעיר אחת ויש לו חנות בעיר אחרת חייב לפרוע המס במקום החנות שהמס נפרע מהממון ולא מהנפשות ובמקום ששם הממון שם חיובו (ב"י ס"ס רנ"ו בשם הרשב"א):
לא יהיה גבאי: להוציא נפשו מחשד: