נתיבות המשפט/חידושים/מז
ממה לפרוע דביש לו אינו טורף משום פסידא דהוי כמשעבדי שאין גובה במקום שיש בנ"ח ש"ך) (ולפ"ז אי אשתדיף ב"ח גובה ממנו ועיין ביאורים ואם הוא גברא אלמא ויש לו נכסים אין גובה מהלוה ש"ך:
נאמנות והש"ך מסיק דאפי' אין בו נאמנות ואין המלוה רוצה לישבע השטר בתקפו דלא עדיף מה שאין רוצה לישבע מאילו אמר בפי' פרוע דלא מהימן דשיעבודא דר"נ דאורייתא ואפי' ע"א מעיד שהוא פרוע לא מהני והמלוה גובה חובו מהלוה שני:
והוחזק השטר בב"ד: פי' שראוהו בידו קודם שנפל החילוק ביניהם אבל מיד שראוהו הב"ד בידי אומר תכ"ד פרוע הוא נאמן במיגו דלא היה מראהו. אמנם הרמב"ן והה"מ חולקין וס"ל דאפילו יש לו מגו א"נ נגד החזקה דכל מה שתחת יד האדם הוא שלו. ומסיק הש"ך דאף דקיי"ל דכל מה שתח"י האדם הוא שלי היינו דוקא במעות או במטלטלין אבל הכא נהי דהשט"ח תח"י מ"מ המעות אינן תחת ידו נאמן במיגו וכן מסיק התומים להלכה) (ואם הראוהו קודם בפני עדים ואמר אז שהוא פרוע נאמן וכן אם יש ביד המלוה שובר מכת"י של המלוה ג"כ מהני ואפי' לא אמר כלל בפני עדים מ"מ נאמן כשבא לב"ד ואמר מיד פרוע כשלא היה מלוה השני בשעה שהראוהו לפני עדים אבל אם היה מלוה השני בשעה שהראוהו לפני עדים והתרה בו שלא יפרע להמלוה שלו ואח"כ בא לב"ד ואמר פרוע א"נ וע"ב) (אם יש בידו שובר הודאה מהני ואם השטר הוא ביד שליש א"נ אפילו יש לו בידו שובר בלא זמן אם לא שנכתב בשובר שראו הפרעון:
אינו נאמן: וא"נ במיגו דאי בעי מחל דשיעבודא דר"נ א"י למחול ואם אומר על שטרות שבידו שיחדן למלוה אין ביחודו כלום ואם אומר שמעות הללו היא ממון שחבירו הלוה לו לא מהני דמלוה להוצאה ניתנה ואפי' הן בעין הוא שלו אבל אם נמצאו בידו עיסקא ופרקמטיא נאמן לומר של פ' הוא כשידוע שיש לו עיסקא מאחרים במיגו דאי בעו היה נותנם לו והש"ך השיג דכיון שמותר להשתמש במעות הווין לי' הלואה גבי' והגאון בעה"מ ספר אה"ע וכן בתומים השיגו דלא נעשין הלואה ואפילו כבר השתמש בהן לא נעשין מטלטלין אצל בניו ואין בע"ח גובה מהן:
לחוב לאחרים: אפילו אם בשעת הודאתו היו לו נכסים מ"מ דכיון דמשתעבד מדר"נ אף בדאית לי' נכסי א"נ כשאין לו נכסים עתה. והא שכתב המחבר בנודע אח"כ היינו) (באופן שלא היה יכול לצאת מב"ד ולהחזיר' ללוה ולומר עכשיו פרע דאל"ה נאמן וע"ב:
אם אמר המלוה: סעיף זה אין שייך כאן דהא זה מיירי דאינו חב בהודאתו לאחרים ומקומו לקמן בסי' פ"ד ושם כתבוהו הטור והמחבר ולא ידעתי למה כתבו המחבר פה ש"ך: