לדלג לתוכן

נתיבות המשפט/חידושים/לג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

חוץ מחוהב ושונא:    כי בשלמא לדין אין דעתו סובל לראות זכות לשונא וחוב לאוהב משא"כ בעדות את אשר שמעו וראו מגידין דלא נחשדו לשקר בשביל אהבה ושנאה:

האחים:    נלמד מקרא דלא יומתו אבות על בנים היינו בעדות בנים והאבות היינו האחים ובנים היינו בני האחים שהן שני בשני פסולים גמ':

דג' בראשון פסול:    ולדיעה זו פליגי אי מדאוריית' אי מדרבנן ואפשר שאינו רק אסמכתא:

דקרובי האם:    ה"ה קרובי אישות. והש"ך הכריע דהוא מדאוריית' רק שהרמב"ם קרי לכל דבר הנדרש בי"ג מדות ד"ת ומ"מ דינו ד"ת ממש:

שטר ביחד:    דאולי יטעו הדיינים ויפסלו השטר. וכ' הש"ך דה"ה שלא יהיה עם הבע"ד וה"ה ב' דיינים לא יהיו כך:

דה"ל כאוהב:    והיינו לדון זא"ז אבל שידונו הם אחרים ביחד כשרים דאדרבה נוחין זל"ז בהלכה:

אחי האח:    כגון ראובן היה לו בן מרחל יוסף ולאה הי' לה בן מיעקב יהודא ומתו רחל ויעקב ונשאת לאה לראובן והולידה שמעון הרי שמעון אח ליוסף וליהודה וליוסף אין לו קורבה עם יהודא ומעיד ליהודא:

לא לבנה:    דעת הסמ"ע דלמאן דס"ל דג' בראשון כשר מעיד הבעל לבן בן חורגו דבמקים דאיפליג דרא רק הבעל עם אשתו הוא ראשון בראשון וכן כשר לאבי אביה וט"ז חולק וס"ל דפסול וכן עיקר:

אין פוסלין:    אבל לכתחלה אין מקבלין:

דגר שנתגייר:    דוקא כשילדתן שלא בקדושה אבל אם לידתן בקדושה והן תאומים פסולין ש"ך. אבל אם אפי' רק א' לידתו שלא בקדושה כשר להעיד אפי' לאח שהיה לידתו בקדושה:

אם נפסק הדין:   ) (ע"ב סק"א דדוקא אם בשעה שהעידו לפני ב"ד לא ידעו העדים שהן פסולין ואח"כ נודע שהן פסולין ונפסק הדין ואח"כ נתרחקו לא מהני שוב עדותן דעבידי לאחזוקי דיבורייהו כיון שמעיקרא בתורת עדות העידו. וה"ה אפי' לא נפסק הדין רק כונתו שהיה כבר בדין עדותן וחשבו שהעידו בתורת עדות שיועיל עדותן ונפסל שוב לא מהני:

כשהיה חתנו:    דכתיב והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ש"מ דבעינן שיהיה כשר בשעת ראיה וההגדה וכן אם ידע עדות לאשתו ואח"כ נתגרשה א"י להעיד דה"ל תחלתו בפסול ש"ך:

ויש מי שמכשיר:    דהא אין בו תועלת לשכ"מ) (ועיין ביאורים ס"ק ב' דה"ה בשטח"ז והעדי' קרובי' לו ודאוקי' מבניו כיון דא"י לתבוע החוב רק לבנים ואין לו היזק בדבר זה רק להבנים כשר עדותן. ובמתנת שכ"מ במקצת שגם השכ"מ לא הי' יכול לחזו' כ"ע מודים ודפסול:

מעידין עליו שלוה:    ועי"כ עושים טובה לערב כי הערב לא יכפור ויתחייב לשלם וע"י עדותן יתחייב הלוה ויפטר הערב ואפי' אם טוען הערב שפרע וממילא נפטר הערב מ"מ הואיל והן קרובי' להערב פסולין אף לחובה לערב וכן אם יש שטר על הלוה והן מעידין שפרע בטל עדותן וחייב הלוה לשלם:

קרובי נרצח:    כיון דאין תועלת לרוצח בעדותן ואי משום בשביל לעשות נקם בהרוצח לא מיקרי נגיעה ולכן אף הנרצח יכול להעיד כשאינו טריפה אבל אם הוא חי ולהעיד שישלם שבת ורפוי ה"ל נגיעה:

שקרובים לדיינים, משום דדיינים לא יקבלו הזמה על קרוביהם והוי עדות שאי אתה יכול להזימה:    ובד"מ הביא הרבה פוסקים דס"ל בממון דלא בעי' עדות שא"י להזימה. ולכ"ע אם אמרו בחקירות איני יודע כשרים דא"צ שיעידו באיפן שהיה ראוי להזמה רק אם עדותן הוא באופן שאף אם יכוונו היום ויוזמו לא יקבלו הדיינים הזמה מפני שהם קרובים ויצא משפט מעוקל בזה פליגי. או"ת דלא כהש"ך. ועד שהוא טריפה כשר להעיד בד"מ ש"ך. ובקרובים לדיינים הרבה מכשירין וי"ל לענין לפסול בדיעבד ש"ך: