נתיבות המשפט/חידושים/יט
סוד: ובכלל זה שלא יאמר א' לנדון הדיין חייב אותך שלא כדין ש"ך:
שנתבאר: כתב הסמ"ע דקשה קצת על רמ"א שהראה לסימן י"ד ושם מיירי כשאחד אומר כתבו לי מאיזה טעם דנתוני ורוצה לילך לב"ד הגדול וכאן משמע דבסתם פס"ד איירי ואפשר דס"ל דדוקא בכה"ג דסי' י"ד מדקדקין בכתיבת הפסק נכתוב ומדבריהן יצא כו' דלא לחזי כשיקרא וגם יש קפידא לדיין שלא הסכים שלא יאמרו ב"ד הגדול שכולם טעו ועתה לא ידעו מי הטועה אבל פסק דין דעלמא ס"ל דא"צ לכתוב אלא פלוני נתחייב לזה כך וכך אבל בש"ס פרק ז"ב מוכח דבכל פס"ד שכותבין הדיינים צריכין לכתוב ומדבריהם כו' וצ"ע וכ' בד"מ בשם תשובת חזה התנופה מי שיצא מב"ד זכאי ורוצה השני לתובעו בפני ב"ד אחר אינו זקוק לירד עמו לדין גם אין הבית ודין רשאין לשמוע דבריו כלל דב"ד בתר ב"ד לא דייקי גם אין רשאין התלמידים לקרוע איזה פס"ד שנראה להם שהוא שלא כדין עד שיבא הרב שפסקו שהוא יודע יותר מהם עכ"ל:
ומדבריהם ואם השוו כולם בדעה א' אין כותבין לשון מדבריהם דמשמע שהיה ביניהן מחלוקת ומיחזי כשיקרא סמ"ע:
מחרימין: הא דכתב המחבר כאן דמחרימין אותו מיד אחר ל' יום וגם לר' הזכיר מכתיבת אדרכתא ולקמן סי' ק' במסרב מלקיים פס"ד כ' דכותבין מיד אדרכתא על נכסיו ואם לא מצאו לו נכסים מתרין בו וכו' ואח"כ מחרימין ע"ש ונ"ל דשאני הכא מאחר שקבל עליו את הדין ולא ביקש שום הרחבת זמן נראה מזה דאית ליה מזומני' או מטלטלין שהם קודמים להתפרע מנהון כמ"ש בסי' ק"א מש"ה אין כותבין אדרכתא משא"כ בסימן ק' מיירי שמסרב לקיים הפס"ד ואין הב"ד יודעין אם יש לו מזומנים או מטלטלין הילכך כותבין עליו אדרכתא מתחלה ואם לא נמצא לו נכסים ממתינין מלהחרימו עד ס' יום דאמרינן דלמא בל' ימים הראשוני' טרח לאוזיף זוזי ול' ימים האחרונים שמא אוהביו הרוצים להלות לו טרחו אזיזי סמ"ע:
מיד: הסמ"ע תמה הא הט"ו כתבו בסי' ק' דלעולם אין מנדין לאלתר בלי התראה בה"ב כ"א באפקרותא שאינו משגיח על הזמנת הבית דין לבא לפניהם לדין או על א' מאיסורי תורה כמ"ש בי"ד סי' של"ד. והש"ך תי' דכאן איירי שאינו מקבל פסק הדיינים אבל שם מיירי שאינו רוצה לשלם ואינו אומר נגד הפס"ד: