לדלג לתוכן

נתיבות המשפט/חידושים/כ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אינו כלום דאימר שכר עדי שקר סמ"ע ועיין ביאורים סק"א דשוב א"י להביא העדים אלו לעדות אפילו בדבר אחר דהוי כהודה שהן פסולין:    אבל שמעון יכול להביא עדים אלו נגד ראובן שאמר אין לי עדים בחוב אחר לחייב ואין ראובן יכול לומר ממ"נ אם עדים אלו כשרין הרי אתה חייב לי תביעה ראשונה ואם פסולין הן אף עכשיו אין עדותן עדות:

אם לא אמר:    וכן אם טען טענות ולא שאלוהו הב"ד אם יש לו עוד טענות יכול אחר כך לטעון טענות אחרות ולסתור הדין ובלבד שלא יסתור טענות הראשונות סמ"ע ואפילו שאלוהו ושתק יכול להביא ראיה אח"כ ש"ך:

הראיה אצלו:    לאו דוקא אצלו ה"ה ביד אחר כשהוא בעיר דהא עיקר הטעם דמפרשינן אין לי ראיה שאינו מצוי אצלו וכשהוא בעיר הוא מצוי אצלו סמ"ע:

מופקדת ביד אחרים והנפקד אינו בעיר אפילו השטר אינו מונח בתוך דיסקיא רק לחודיה כיון שהנפקד אינו בעיר:

שיכול לטעון אבל אין טוענין עבורו כשלא טען בעצמו כן:

ביורש אפילו הנפקד בעיר ואפילו איש אחר אם יש רגלים לדבר שלא ידע שהם בפקדון ביד אחר דמי ליורש או"ת:

שהיה קטן כשמת אפילו עכשיו הוא גדול סמ"ע:

שבאו עדים ואומרים:    אף שגדול אמרינן מסתמא שהיה בידו אם לא שמביא עדים שהיה הראיה ביד אחר מ"מ בקטן אמרי' מסתמא לא ידע מהן:

וידע בהן:    ויש הבדל דאם הוא קטן בשעת תביעה אמרינן מסתמא לא ידע אם לא שידעינן בבירור שהוא ידע בהן. אבל אם הוא גדול בשעת תביעה רק שהיה כיון כשמת מורישו אמרי' מסתמא כשהגדיל קרא בהן וצריך לברר שלא קרא בהן סמ"ע: