נתיבות המשפט/ביאורים/קסב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
הפנימיות מעכבו': עסמ"ע ס"ק י"ח שכתב הטעם מפני שצריכין להקיף ע"ש ויפה תמה הט"ז דשם אין הטעם כלל משום זוז רק משום שאין לו רשות שימוש והילוך כלל שם לדעה זו והיינו שהפנימית יכול לסתום כל רוחב המבוי עד נגד הפתח הא' של החיצונה דאילו היה טענת ריבוי דרך גם בפתח אפי' אם היה רוצה לפתוח פתח בינו ובין החיצונה היה הפנימית מעכבת שהרי יש לפנימית שם ג"כ דרך:
לכן עשיר שיש לו מקומות רבים: לכאורה קשה דהא הריב"ש תלה הטעם משום דטענת ריבוי הדרך טענה וכיון שכתב מקודם דעת הי"א שאין טענת ריבוי דרך טענה א"כ למה כתב זה לדין פשוט וגם קושיות הט"ז היא קושי' חמורה דהרשב"א לא כתב דאין טענת ריבוי דרך טענה רק לענין פתח דבחצר אסור לפתוח פתח מטעם ריבוי דרך של נכנסין ובזה כתב דל"מ טענה זו במבוי אבל באיצטבא אפשר דגם הרשב"א מודה אך זה אפשר ליישב קצת דהרמ"א סובר כיון דהרמב"ם למד דין האיצטבא מהא דב"ב די"ב בא' מבני מבוי שביקש לסתום נגד פתחו ומפרש דהיינו איצטבא וכיון דהרשב"א מפרש כפי' התוס' דהך שביקש לסתום היינו דווקא כל רוחב המבוי ממילא ליכא ראיה שיהיה טענת ריבוי דרך טענה אף לענין איצטבא כיון שלא נזכר בש"ס סברא זו אך קשה דהא בד"מ הביא בעצמו תשובת הרשב"א שכתב דאפי' לפרוק משאות לפני הפתח מעכבין עליו מפני שחוסם העוברין ומצר להן הדרך לכ"נ דדעת הרמ"א דדוקא כשמצר להן הדרך סובר הרשב"א דמעכבין עליו אבל לא במרבה הדרך שצריכין להקיף איצטבא שהוא רק באמה ולפ"ז א"ש גם מה שסיים הרמ"א גבי מקומות בהכ"נ מפני שמצר להן הדרך או שמרבה עליהן הדרך וכוונתו דכשמצר להן הדרך לכ"ע יכולין לעכב וכשמרבה עליהן הדרך תליא בפלוגתא הנ"ל אמנם נראה דזה דוקא כשהבהכ"נ הוא קיים כיון שקנה המקומות בדרך מרווח א"י לשנותו וליתן לו דרך צר שכבר זכה כדרך מרווח אבל כשנשרף הבהכ"נ יכולין זט"ה כשרוצין לבנותו להגדיל הבהכ"נ ולהוסיף מקומות כרצונם בכדי שיהיה להם מעות לבנותו דזט"ה יכולין למכור כל המקום ולבנותו במקום אחר ואין להראשונים תביעה רק מה שמגיע על חלקם כפי שומת המקום שלהם בחורבנה וסך זה יכולין להחזיר להם אם מעכבין: