נתיבות המשפט/ביאורים/צז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
עובר בלאו. ונראה דבעיסקא שהוא פלגא מלוה ופלגא פקדון דבעד פקדון ודאי דמותר לתפוס דהא החוב לא בא מחמת הלואה דכשנשתמש או הוציאו לצרכו גזל הוא בידו וכחוב הבא מחמת גזיל' דמי רק בעד הפלגא מלוה אסור לתפוס אמנם כשתופס חפץ אחר ששוה בעד הכל אין בו איסור דעיקר התפיסה הוא משום פלגא פקדון אף שאפשר לו לתפוס חפץ קטן בעד הפלגא פקדון ותופס בכוון חפץ גדול כדי שיהי' בידו גם נגד הפלגא מלוה וראי' לזה מב"מ דף ל' בהא דבעי התם שוטחה לצורכו ולצורכה מאי ופשיט מהא דכנסה לרבקה ודשה כשיר' בשביל שתינוק ותדוש פסולה ומשני ש"ה דכתיב אשר לא עבד בה מ"מ ע"ש הרי מוכח דבמקום דליכא גזירת הכתוב מותר כשמכוין בשביל דבר המותר ובשביל דבר האסור וכן נראה דבהקפת החנות ובכל דבר המבואר בסי' ס"ז לענין שמיט' דלא נקרא הלוא' ואינו משמט ה"נ אינו בכלל האיסור דלא תבוא אל ביתו ואף דשם כתב הסמ"ע טעם אחר בהקפת חנות דלא שייך טעם זה כאן מ"מ הא מסיק התומים שם דעיקר הטעם כמ"ש התוס' בכתובות פ' אע"פ משום דאינו בהלואת מעות וטעם זה שייך גם בכאן רק משום חומר האיסור אינני כותב זה למעשה: