נתיב חיים/אורח חיים/תקז
(מ"א ס"ק ד') משמט דחד טעמא נינהו. נ"ב ולי נראה דה"פ הרי"ף והרא"ש אסרו להו רבנן כלו' שאסרו חכמים עוד מטעם חדש גזירה שמא יעלה ויתלוש וא"ת הכל קשה למה צריך לב' טעמים וע"ק דהא עצים שנשרו מילתא דלא שכיח ואמאי גזרו בהו רבנן שמא יעלה ויתלוש וניחא לי בזה דאם יושב ומצפה לא שייך טעמא דנולד כמ"ש תוספות בחולין דף י"ד בד"ה מחתכין אך אם יושב ומצפה שכיח שנושרין אם כן אסו' שמא יעלה ויתלוש. וא"ת ל"ל הנך טעמים כיון דביו"ט אחר שבת אסור משום הכנה י"ט דעלמא גזרינן משום יום טוב אחר שבת כדאמרינן לעיל גבי ביצה תי' מהר"ם שיף ומגן אברהם וט"ז גם דברי מהרש"א יש לכוונתם על דרך זה והוא הנכון דלא דמי לביצה דהתם גזרי' אי שרי ביצה נולד ביו"ט שרינן נמי ביצה הנולדה ביו"ט אחר שבת אבל הכא ליכא למגזר אם שרינן ביום טוב עצים שנשרו אתי למטעי אם נשרו עצים בשבת למשרי ביום טוב דבין י"ט לשבת לא טעו אינשי ולשיטת הר"ן בלא"ה לא קשה דיום טוב אחר שבת היא גופא מדרבנן ואי נגזור יום טוב אטו יו"ט אחר שבת הוי גזירה לגזירה. ומעתה קשה מאד על שיטת מהרש"ל דהוי הכנה דאורייתא ובפ"ק בס' יש"ש סי' י"ו בהשיגו על ר' יחיאל ע"ש לא ניחא ליה להך תו' ראשון א"כ הקושיא במ"ע ופסק ר' יחיאל שריר וקים: