נתיב חיים/אורח חיים/תקו
(ט"ז סעיף קטן ה) וכתבו התו' בפ"ק וכו' נ"ב ולי נראה שזה שכתב בירושלמי היינו לב"ש או לב"ה אליבא דר"י. אבל לפי מה דקיימא לן כר"י דשם שמוליכים ולא יסברו העולם שהוא תרם בביתו. ולפי' האחר שפי' הר"ש שצריך שיודיעוהו דפעמי' אינו טהור הכהן ואסור בתרומ' ועני כמו כן אין ראוי לטמא טהרותיו של חבירו לא שייך האידנא דאין מדקדקין עכשיו על טומאת אוכלין הגם בחלה בטומאה היוצא מגופו נזהרין. י"ל דכל הפוסקים לא ס"ל הך טעמא:
(מ"א ס"ק ח'.) לכן נראה דאין לו תקנה. נ"ב ולא נהירא דכדאי אלו הפוסקים ר"ח והרא"ש ובעל התרומות וראב"ד ור"ן וראב"ן שפסקו לקולא להפריש חלה וליתן לכהן קטן או לגדול שטבל לקריו ואף לכהן טמא דיוכל לבטלה ברוב ויכול לאכול כדקיי"לן בהל' חלה סימן שכ"ג. ואי ליכא כהן אוכל והולך וישייר פחות מכזית ויכפה עליו כלי עד מוצאי יום טוב כמו שאר חמץ שנשאר אם אין לו עכו"ם בסימן תמ"ד ס"ק ה'. ולפסק מ"א קשה הא מפקיע מחלה בידי' כנ"ל לפסק הלכה:
(שם ס"ק י) ונ"ל ראיה וכו'. נ"ב ויש אומרים דאין משם ראיה דבשלמא בנידון דידן אסור לאפות מדאפשר לחלק בעיסה ויניח העיסה עד אחר י"ט משא"כ התם אי אפשר למיעבד הכי דא"כ כל העיסה יהיה חמץ. ואני אומר מ"מ יש ראיה דהא לפי מ"ש תו' שם במתני' דאין שורפין תרומה בי"ט אינו אלא מדרבנן דגזרי' תרומה אטו קדשים ואם כן וודאי קשה יהיה החלה אסור לאפות דהא אפשר לחלק העיסה והחלה ישרפנו דהא אין איסורה אלא מדרבנן ומדאורייתא מותר ואם כן איסור' דרביע עלה רק מדרבנן כמו הכא ודו"ק: