נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/קלח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קלח
[עריכה]תשובה
שלום לכבוד התורני המופלא מוה' יהודא ליב סג"ל מו"צ בק"ק מאקאוו:
מכתבו הגיעני ועל דבר המקוה שהיה עמוק מאוד והיו הנשים מתפחדות לרדת שם לטבול ולקחו כסא והעמידו לתוך המקוה וקשרוהו בחבלים כדי שיעמדו על הכסא בשעה שטובלות. יפה עשה שגער בהם. ואף שהיה מקום למצוא היתר ע"פ סברא אחת שכתב הב"י לפרש דעת הרמב"ם דוקא אם המים עוברים על הספסל וגזרו אטו לפעמים יעמידו הספסל במקום מוצא המים כו' ועל סברא זו נשען גם הט"ז בסימן קצ"ח לענין היתר הנסרים מ"מ הבו דלא לוסיף מהיתר הנסרים ושם שייכים כמה סברות להיתר משא"כ ספסל שהוא מפורש במשנה בפ"ה ממקואות לאיסור שלא לעמוד על גביו ולטבול לא נסמוך על סברא חיצונה להתיר ויגעור ויצוה ליטול הכסא תיכף מהמקוה:
ואשר שאל עוד על דבר המקוה שהמים נמשכים מן הגג ע"י צינור של מתכת ומשם למקוה. הנה אם הצינור הזה מחובר להחומה או לכותל בנין שמחובר בקרקע והצינור תחלתו נעשה לכך לחברו בקרקע אין כאן איסור שמעולם לא קיבל הצינור טומאה כלל. אבל אם מתחלה נעשה הצינור הזה בפ"ע שלא לצורך מחובר ואח"כ נמלכו לקבעו בגג ולחברו שם הרי הוא מקבל טומאה ואסור להמשיך דרך הצינור מים למקוה. ובש"ע בסימן ר"א סעיף מ"ח לא ביאר דבר זה לחלק בין היה עשייתו מתחלה לצורך מחובר או לא מ"מ הדין דין אמת שאין שום היתר רק באופן זה שנעשה מתחלתו לשם כך עיין בחיבורי נו"ב חיו"ד סימן צ"ד בסופו. ואמנם ראיתי במכתבו בסוף שהצינור הזה עשוי כמין דוד של נחושת הנה אם הדוד עשוי באופן שהמים נשארים בתוכו הרי הם פסולים מטעם שאובים והמקוה פסול אבל אם הדוד חלול ופתוח בתחתיתו לגמרי באופן שאינו מקבל מים כלל רק יורדים תיכף דרך שם למטה אז מותר. ובאופן אשר כתבת שנעשה מתחלה הכל לצורך מחובר ושהוא מחובר בחבור גמור להחומה. ולרוב הטרדא אקצר. דברי הד"ש: