נודע ביהודה (תנינא)/חושן משפט/יב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן יב
[עריכה]בע"ה פראג יום ה' כ"ב סיון תקל"ט לפ"ק.
תשובה
שלום וישע רב, להאי צורב, העוסק בחקי חורב, ה"ה כבוד האלוף התורני המופלג מוהר"ר יוחנן נ"י חד מדייני ק"ק אובין ישן:
ע"ד ששאל מעלתו על מה שכתבתי בחיבורי נ"ב קמא בחלק ח"מ סי' ז' וזה לשוני. ונהירנא שקריתי באיזה תשובה ששט"ח שחתומים עליו שנים והוציאו אחד מהחתומים ותובע מהחתום השני חלקו וכו' זה קריתי ושכחתי מקומו ע"כ לשוני בחיבורי. ועל זה תמה מעלתו והלא הדבר מבואר בסמ"ע בסוף סימן ע"ז בשם תשובת רש"ל והטעם הוא משום שטר שנמחל שיעבודו ע"כ לשון מעלתו:
ואני תמה מה ענין שמיטה אצל הר סיני ולמה לא דקדק בדברי שם שכתבתי בזה הלשון ומה גם שלא השוו חכמים מדתם בזה ולאו בכל מקום שייך שטרך בידי מאי בעי נהירנא וכו' ולא שייך שטרך בידי מה בעי כיון שגם הוא חתום עליו, זה קריתי באיזה תשובה ושכחתי מקומו ע"כ לשוני שם. והנה מדברי הסמ"ע אין ראיה כלל שהרי טעמו של הסמ"ע הוא משום שהוא שטר שנמחל שיעבודו כמו שכתב מעלתו בעצמו ובזה אפילו מלוה שהוציא שטר על הלוה ומודה שנמחל שיעבודו אלא שאומר שחזר והלוה לו עליו אינו יכול להוציא אפילו בשבועה ולא מהני אפילו מיגו לדעת הש"ע סוף סימן פ"ג וע"ש בש"ך ס"ק ח"י והסמ"ע מיירי בשט"ח הנכתב בשם המלוה ואם אחר מוציאו צריך כתיבה ומסירה על כרחך זה שהוא עתה בידו אי אפשר לו לתבוע בכחו של המלוה כיון שאין בידיו כתיבה ומסירה וצריך הוא לתבוע מחמת שהוא שותף ופרע בעבורו אם כן הרי הוא נמחל לשיעבודו. אבל אני בתשובתי שם מדבר מאותן ממרמות הנהוגים במדינת פולין שכל אחד יכול להוציא ולגבות בו וא"צ כתיבה ומסירה ועתה מוציאו אחד מהחתומים עליו ואומר שהמלוה מסרו בידו לגבות בו ותובע מהשני שפרע חלקו לידו שהוא קנאו מהמלוה והשני טוען אמת שאתה קנית מהמלוה ופרעתי לך חלקי, וכתבתי שם בחיבורי שראיתי באיזה תשובה שיכול לטעון פרעתי לך ולא שייך שטרך בידי מאי בעי משום שיכול לומר לא חששתי להניחו בידך כי סברתי שבודאי לא תשהנו בידך שלם ובודאי תקרענו מאחר שגם אתה חתום עליו תחוש לעצמך שמא תאבדנו וימצאנו אחר ויגבה גם ממך. וזה עיקר כוונתי שם להביא ראיה שבמקום שיש איזה אמתלא לתלות בו שלא נתיירא להניח השטר בידו לא שייך שטרך בידי מאי בעי וכל זה פשוט. והנה מדברי רש"ל בענמו בתשובה סי' צ"ג יש הוכחה לסברתי הנ"ל דשם כתב רש"ל שאפילו בא בהרשאה מהמלוה וכו' ולא שייך כאן שטרך בידי מאי בעי וכו' שנשתעבדו שניהם כאחד ולא קפיד עליו עכ"ל רש"ל. ואולי כוון למה שכתבתי שכיון שגם הוא נשתעבד בו היה סבור שודאי לא ישהנו שנם. וכמו שכתבתי. ולרוב הטרדה קצרתי:
הק' יחזקאל סג"ל לנדא.