נודע ביהודה (תנינא)/חושן משפט/יג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן יג[עריכה]
בע"ה פראג יום א' אדר השני תק"מ לפ"ק.
בין גאולה וכו' הרב המופלג מוהר"ר וואלף באכלוי נר"ו:
מכתבו קבלתי והייתי טרוד וכו'. ועתה ראיתי שהוא שואל בשנים החתומים על שטר ונכתב בו רמ"ג ורמ"ג ועכשיו השטר יוצא מתחת יד אחד מהם והוא טוען שהוא לבדו פרע כלו ותובע מחבירו חלקו וחבירו משיב שכבר פרע לו, הדין עם מי, אם זה שהשטר בידו נשבע ונוטל או זה נשבע ונפטר. והנה מעלתו הביא דברי הסמ"ע בסימן ע"ז ס"ק כ"ז וגם דברי רש"ל בתשובה סימן צ"ג שכתב שאפילו בא בהרשאה מהמלוה לא מהני. ועל זה הקשה מעלתו דהרי מבואר בח"מ סימן ק"ל דבכתב המלוה לערב התקבלתי אינו נאמן הלוה לטעון להערב פרעתיך והאריך בזה. והנה באמת הש"ך שם בסימן ק"ל ס"ק ח' כתב דבתשובת מהרש"ל סי' צ"ג מבואר דאפילו בכתב לו המלוה התקבלתי יכול לטעון פרעתיך:
ובגוף הדבר כבר ביארתי בתשובה אחרת טעם נכון דיכול לומר להחתום שהשטר בידו פרעתיך ואין זה יכול לומר שטרך בידי מאי בעי דיכול לומר כיון שגם אתה חתום על השטר לא חששתי להניחו בידך כי בטחתי שבודאי תקרע השטר כי תחוש לעצמך פן תאבד השטר וימצאנו המלוה הראשון ויתבענו גם ממך פעם שנית, וזהו כוונת המהרש"ל וק"ו בממרנות הנהוגים במדינת פולין שכל המוציאו יכול לגבות בו שמתיירא זה להשהותו שלם. ולפי זה במחילה מכבודו של הש"ך שאין מזה ראיה לערב שפרע להמלוה דשם שפיר שייך שטרך בידי מאי בעי שהרי ערב אינו חתום בו ואינו מתיירא להשהותו שלם אם לא כשהערבות כתוב בשטר שאז גם הערב מתיירא להשהות השטר אבל אם אין הערבות כתוב בשטר רק יש עדים שהוא ערב אז כשפרע למלוה בפני אותן עדים עצמם שוב אינו מתיירא להשהותו שלם ואז אין הלוה יכול לטעון פרעתיך. וכל זה כתבתי מסברא דידי אבל מדברי מהרש"ל אין ראיה כלל דהרש"ל מיירי שהמלוה נותן לו עתה הרשאה אחר שכבר פרעו ואז אין המלוה בזה רק כאיש נכרי אבל אעפ"כ הסברא נכונה. ולדינא נלע"ד דבשנים החתומים על השטר נאמן כל אחד נגד חבירו שיש שטר בידו לטעון פרעתיך ואפשר אפילו יש בידו כתיבה ומסירה ממש שבזה גם הש"ך מודה בערב שאין הלוה יכול לטעון פרעתיך מ"מ בשנים החתומים על השטר יכול אחד לטעון נגד חבירו פרעתיך ולא חששתי להניח השטר בידך כיון שגם אתה חתום עליו וכו'. ויש לחלק בזה כמה פרטים ואין כאן מקום להאריך. והיה זה שלום:
הק' יחזקאל סג"ל לנדא.