נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/קמ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קמ
[עריכה]תשובה
שלום לכבוד אהובי תלמידי הותיק הרב המופלג מוהר"ר דוד קיצע נר"ו:
ומה ששאלת על מה שכתבתי בחיבורי נו"ב חלק אהע"ז סי' נ"ד דף מ"ח ע"ב בד"ה ואני תמה על התוס' וכו' וכתבת שאתה תמה עלי למה לא נחה דעתי בדברי מהרש"א שם ביבמות קי"א ע"ב דהא דילפינן למר מיבמה יבוא ולמר מיחדיו הוא רק שלא אסרה התורה הביאה על הקטן אבל לא שיקנה אותה: דע אהובי תלמידי כן דרכה של תורה להיות לימוד הלכה תוס' סגנון לעצמו ולימוד לברר הלכה לדינא לימוד לעצמו וגם אני בלמדי עם התלמידים אני נותן לב לקיים דברי התוס' או רש"י בכל האפשר ליישב אבל לא בשביל זה אחשוב הדבר לאמת הבט שמהרש"א שם ביבמות הביא ראיה מדברי התוספ' בקידושין ועל דברי התוס' אני תמהתי והבאתי סתירת דבריהם מסוגיא זו דיבמות וא"כ דברי המהרש"א הוא תמוה מן הקושיא, ומה שהביא המהרש"א ראיה מפ' האשה רבה שאמרו עשו ביאת קטן כמאמר בגדול הוא ג"כ דברי התוס' עצמם שם בקידושין שהביאו מזה ראיה לסתור דברי רש"י. ואני אומר כי לא כמחשבות התוס' והמהרש"א הוא מחשבות רש"י כי התוס' והמהרש"א חשבו במה שאמרו עשו ביאת קטן כמאמר בגדול היינו שחכמים עשו שתהיה ביאתו עושה פעולה עכ"פ כמאמר בגדול. אבל רש"י לפי דעתי חושב להיפך שחכמים תיקנו שתהיה ביאתו רק כמאמר בגדול כי מן התורה ביאתו הוא קנין גמור כביאת גדול וא"כ כשם שאין אחר ביאת גדול כלום כך היה ראוי שלא תהיה אחר ביאת קטן כלום כי כבר קנאה מן התורה קנין גמור אבל חז"ל עשו שתהיה ביאתו רק כמאמר בגדול להחמיר שיוכלו אחיו אפילו אחר ביאתו לפסול על ידו:
ועכשיו אגיד לך טעמי למה תזנח נפשי מסברת מהרש"א שכתב לחלק בין היתר הביאה לקנין והבט וראה כי סברא זו לא נעלמה ממני שהרי היא מבוארת שם בחיבורי לרבא ושים לבך כי גם טעמי ונימוקי למה לא הונח לי בזה ג"כ רמוז שם בחיבורי, ורבינו המהרש"א כתב דהא דמרבינן לקטן מקראי למר מיבמה יבוא עליה ולמר מיחדיו אפי' בן יום א' וכו'. הנה השוה מרן המהרש"א המדה לאביי ולרבא אבל אני בחיבורי שם לא כן עמדי ולמה לא דקדקת שם בחיבורי שכתבתי דלרבא אף דמוכח דלא אסירא ליה בקטנותו מ"מ אכתי איכא למימר שאינו קונה אותה ע"ש בחיבורי והיינו ממש כדברי המהרש"א. וא"כ אהובי תלמידי למה לא היה קשה לך עלי מה בין אביי לרבא מר דריש מקרא ומר דריש מקרא ולמה לרבא אחזתי להסתפק אולי יש מקום לסברת מהרש"א ולאביי החלטתי שודאי אפילו לקנין אתרבי מקרא. אבל דע ההפרש בין לימוד של אביי ללימוד של רבא דלאביי הך קרא דפרשת יבום מיירי גם בקטן שהרי מיבמה יבוא עליה יליף כל דהו והרי כתיב יבמה יבוא עליה ולקחה לו לאשה א"כ אתרבי ללקיחה לאשה אבל לרבא לא איירי גופיה דקרא בקטן אבל מדכתיב ישבו למעוטי שלא היה בעולמו ומדמיעט שלא היה בעולמו מכלל שאם היה בעולמו אפי' יום אחד לא מיעטיה קרא ע"ש בתוס' בד"ה אמר קרא וכו' והרי אשת אחיו שלא היה בעולמו לא זו דמעטיה קרא ממצות יבום שאינו מייבם לקנותה אלא אפילו מהיתר הביאה מעטיה קרא ואסורה היא עליו באיסור אשת אח וא"כ די דדייקינן לא היה בעולמו כלל אסורה עליו באיסור אשת אח אבל היה בעולמו אפי' יום אחד אינה אסורה עליו אבל אכתי אפשר דאינו קונה אותה בקטנות. זה הוא החילוק שבין קרא דאביי לקרא דרבא ולא כמרן המהרש"א שלא חילק ביניהם, ודי כעת בזה לפי הטרדה. והיה זה שלום: