מצוה:לא לגלות ערוות אחי האב
• מצוה זו נוהגת בזמן הזה •
עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִוא.
(ויקרא יח, יד)
הזהיר שלא לבוא על אחי האב, והוא אמרו יתעלה "ערות אחי אביך לא תגלה" (ויקרא יח, יד), עד שיהיה גם כן שוגג באחי אביו חייב שתי חטאות, כמו שבארנו באביו. ובגמרא סנהדרין (דף נד.) אמרו: הבא על אחי אביו חייב שתים לדברי הכל, דכתיב "ערות אחי אביך לא תגלה".
ודע שאמרם נחקרה העדות הוא שיהיו שם שני עדים כשרים מתרים בו או יותר, ובבית דין כשר של עשרים ושלשה, ויעידו עדותן בהם. ויהיה זה בזמן שדיני נפשות נוהגין. ומבואר הוא שאלו העריות כולן שקדם זכרם, בא בהן בביאור בתורה, והוא אמרו אחר מנינם "כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות" (שם יח, כט). וכן כל מה שזכרנו מהם שהוא חייב בהן מיתת בית דין, הוא גם כן כתוב בתורה. ואמנם התחלף המיתות ואמרו בקצתם סקילה ובקצתם חנק ובקצתם שריפה, הנה ממנו שהוא קבלה וממנו שהוא כתוב בתורה. והתבארו דיני אלו העריות בכללן במסכת סנהדרין וכריתות.
וכבר התבאר בכריתות (דף כה.) שכל עוון שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת קבועה, חייב על לא הודע שלו אשם תלוי. וענין חטאת קבועה שתהיה מן הבהמה בלבד. וכשתביט כל מצוות לא תעשה אחת אחת, והתבוננת העונשים הנזכרים בכל מצוה ומצוה מהן, תמצא כל עוון שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת שהחטאת ההיא קבועה, זולת שני עוונות שחייבין על זדון כל אחד משניהם כרת ועל שגגתן חטאת שאינה קבועה אבל היא עולה ויורד. ושני העוונות ההם הם טומאת מקדש וטומאת קדשיו. ארצה באמרי טומאת מקדש – טמא שנכנס לעזרה; וטומאת קדשיו – טמא שאכל קדש.
וכן התבאר לך שכל מצוות לא תעשה שחייבין בזדונה כרת, חייבין על שגגתה חטאת, זולת עוון אחד והוא מגדף, שזדונו כרת ואין חייבין על שגגתו חטאת.
וכן התבאר לך שכל מי שנתחייב מיתה בבית דין איזו מיתה שתהיה, הנה האיש ההוא בכרת גם כן כשלא המיתוהו בית דין או לא נודע לו. מלבד עשרה אנשים שהם מחוייבי מיתת בית דין ואין עליהן כרת והם: מסית, ומדיח, ונביא שקר, ומתנבא בשם עבודה זרה, וזקן ממרא, ובן סורר ומורה, וגונב נפש מישראל, ורוצח, ומכה אביו ואמו, ומקלל אביו ואמו. וכל אחד מאלו, כשנחקרה עליו העדות יהרג. ואם לא יהרג, שלא יוכלו בית דין להרגו או לא נודע לו, הנה הוא מתיר עצמו למיתה אבל אינו עומד בכרת.
ושמור אלו השרשים וזכור אותם.
שלא לבוא על אחי האב. ומן הדומה שאין הפרש בין שיהיה אחי אביו מן האב או מן האם, בין מן הנישואין בין מן הזנות, שנאמר "ערות אחי אביך לא תגלה" (ויקרא יח, יד), ואחי אביו נקרא מכל מקום.
ואף על פי שהבא על כל זכר חייב משום "ואת זכר לא תשכב וגו'" (מצוה רט), זה הלאו הוא נוסף במי שבא על אחי אביו. ואם יהיה שוגג יתחייב על שתי חטאות, משום לאו דבא על הזכר ולאו דבא על אחי אביו, וכמו שאמרו גם כן באביו (במצוה קפט). ובגמרא סנהדרין אמרו זכרונם לברכה (דף נד.): הבא על אחי אביו חייב שתים לדברי הכל.
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה ושכב עם אחי אביו, שניהם נסקלים, השוכב והנשכב, אם שניהם מזידין ובעדים והתראה. ואם אין עדים שניהם בכרת. ובשוגג חייב האחד שתי חטאות כמו שאמרנו, שהבא על אחי אביו שחייב שתי חטאות, והאחד חטאת אחד.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.