לדלג לתוכן

מצודות על שמואל א כט ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שמואל אפרק כ"ט • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א כ"ט, ד':

וַיִּקְצְפ֨וּ עָלָ֜יו שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ שָׂרֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים הָשֵׁ֣ב אֶת־הָאִ֗ישׁ וְיָשֹׁב֙ אֶל־מְקוֹמוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִפְקַדְתּ֣וֹ שָׁ֔ם וְלֹא־יֵרֵ֤ד עִמָּ֙נוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְלֹא־יִֽהְיֶה־לָּ֥נוּ לְשָׂטָ֖ן בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבַמֶּ֗ה יִתְרַצֶּ֥ה זֶה֙ אֶל־אֲדֹנָ֔יו הֲל֕וֹא בְּרָאשֵׁ֖י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵֽם׃


 

מצודת ציון

"הפקדתו" - מלשון פקדון והנחה

"לשטן" - לעשות איבה ושטנה ודומה לו (מלכים-א יא יד) ויקם ה' שטן לשלמה

"יתרצה" - מלשון רצוי 

מצודת דוד

"ובמה" - רצה לומר וכי באיזה דבר יכול הוא לרצות עצמו לאדוניו שאול למחול לו על מה שמרד בו הלא בהבאת ראשינו אליו יתרצה אליו ועל הכוונה ההיא הולך אתנו

"אשר הפקדתו" - אשר הנחתו לשבת שם

"ולא יהיה וגו'" - כי פן יהיה נוסף על שונאינו ונלחם בנו

"עליו" - על אכיש