לדלג לתוכן

מצודות על נחמיה ז ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על נחמיהפרק ז' • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • יא • כא • לג • לד • לט • מב • מג • מה • מו • נז • סא • סג • סד • סה • סו • סז • סח • ע • עא • עב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחמיה ז', ב':

וָאֲצַוֶּ֞ה אֶת־חֲנָ֣נִי אָחִ֗י וְאֶת־חֲנַנְיָ֛ה שַׂ֥ר הַבִּירָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כִּי־הוּא֙ כְּאִ֣ישׁ אֱמֶ֔ת וְיָרֵ֥א אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים מֵרַבִּֽים׃


 

מצודת דוד

"ואצוה וגו' על ירושלים" - רצה לומר להיות ממונים על שמירת העיר

"כי הוא" - כי חנניה היה נראה כאיש אמת וירא את ה' מימים רבים