מצודות על נחמיה ד
<< · מצודות על נחמיה · ד · >>
פסוק א
מצודת ציון
"ארוכה" - ענין רפואה כמו ארוכת בת עמי (ירמיהו ח') ור"ל נתחזק ובא בדרך השאלה
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת ציון
"ויקשרו" - ענין אגודה
"תועה" - המבולבל בדעתו לבל ידע מה יעשה קרוי תועה וכן תעיתי כשה אובד (תהלים קי"ט)
מצודת דוד
פסוק ג
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת ציון
"כשל" - ענין חלשות ונפילת הכח כמו לכל כושל (דברי הימים ב כ"ח)
"הסבל" - ענין טעינת משא כמו נושא סבל (מלכים א' ה')
מצודת דוד
"ויאמר יהודה" - נחמיה מספר וקובל על הדברים אשר סבבוהו ואמר יהודה אמר הנה מרוב העבודה כבר נחלש כח אנשי הסבל והעפר המצטרך לשאת ולשפוך בחומה הלא מרובה היא
"ואנחנו" - אף לא נוכל לבנות בחומה מפחד האויבפסוק ה
מצודת ציון
"והשבתנו" - ענין בטול ומניעה כמו שבת נוגש (ישעיהו י"ד)
מצודת דוד
פסוק ו
מצודת דוד
"היושבים אצלם" - בערי הצרים והיו הם נכנעים להם
"ויאמרו לנו" - היהודים ההם התרו וזרזו אותנו עשר פעמים וכה אמרו התקבצו מכל המקומות שאתם מפוזרים בהם אשר כולכם תשובו עלינו למלחמה (כי גם היהודים ההם בע"כ באו עם הצרים לארוב על הבונים אבל גילו מצפון הדבר לאנשי ירושלים להיות נשמרים מהם)פסוק ז
מצודת ציון
"בצחיחים" - בעליונות הסלעים מקום היובש שבו והוא מלשון צחה צמא (שם ה') וכן על צחיח סלע (יחזקאל כ"ד)
"רמחיהם" - חניתות
מצודת דוד
"מתחתיות למקום" - מתחת מקום הבנין מאחורי החומה כלפי החוץ
"בצחיחים" - בגבהי הסלעים
"ואעמיד" - יפרש אמריו לומר שהעמיד שם את העם כל משפחה לעצמה עם חרבותיהם וגו' למען ישמרו את הבוניםפסוק ח
מצודת דוד
"וארא" - ראיתי כי טוב לזרזם ולחזק לבבם וקמתי ואמרתי אל החורים וגו'
"זכרו" - לשאול מעמו עזרה
"על אחיכם" - בעבור אחיכם וגו'פסוק ט
מצודת דוד
"נודע לנו" - אשר המה רוצים לבוא עלינו פתאום ונשמרים אנו מהם
"ויפר וגו'" - כי לא באו מעתה להלחם ולהשבית הבנין
"ונשב" - אחר אשר שמענו כי חדלו לבוא שבנו אל החומה לעשות המלאכהפסוק י
מצודת ציון
"והרמחים" - הוי"ו יתירה
"והשריונים" - הוא כעין מלבוש עשוי מברזל ללבוש במלחמה להציל ממכת חרב וחנית
מצודת דוד
"מן היום ההוא" - אשר שמענו שהיו הצרים חפצים לבוא עלינו למלחמה
"מחזיקים" - אוחזים בידם הרמחים וגו'
"אחרי וגו'" - היו הולכים תמיד אחרי העם להיות נכונים להלחם אם יבוא האויבפסוק יא
מצודת ציון
"עומשים" - כמו עומסים בסמ"ך והוא ענין טעינת משא כמו ויעמוס איש על חמורו (בראשית מ"ד)
"השלח" - החרב כמו ויעש שלח לרוב (דברי הימים ב ל"ב)
מצודת דוד
"והנושאים בסבל" - הנושאים במשא ולתוספת ביאור אמר שוב עומסים
"מחזקת השלח" - אוחזת החרבפסוק יב
מצודת ציון
"אסורים" - קשורים
מצודת דוד
"איש" - כל איש היה חרבו קשור על מתניו כשהוא בונה
"והתוקע" - היודע לתקוע בשופר עמד אצליפסוק יג
מצודת ציון
"נפרדים" - פזורים
מצודת דוד
"הרבה ורחבה" - רצה לומר במקומות מרובות
"רחוקים וגו'" - ואין האחד רואה את אחיו ואף קולו לא ישמעפסוק יד
מצודת דוד
"שמה תקבצו" - ונהיה אגודה אחת להלחם מול האויב הבא
"לנו" - בעבורינופסוק טו
מצודת ציון
"השחר" - הוא האור הנוצץ בפאת המזרח טרם יגלה השמש
מצודת דוד
"ואנחנו" - חוזר לספור דבריו ואמר שלא עזבנו המלאכה
"וחצים" - חצי העם או חצי נעריו
"מחזיקים" - היו אוחזים ברמחים לשמור את הבוניםפסוק טז
מצודת דוד
"בעת ההיא" - עד לא כלו בנין החומה
"לעם" - המה אשר מערי יהודה
"בתוך ירושלים" - לשמור מן האויב כי פן יבוא
"משמר" - עוסקים בשמירה
"מלאכה" - עוסקים במלאכהפסוק יז
מצודת ציון
"שלחו" - ענין הפשט כי ופשט את בגדיו (ויקרא ו)תרגם אונקלוס ושלח
מצודת דוד
"ואחי" - חברי
"אשר אחרי" - הנמשכים אחרי ונשמעים אלי
"פושטים בגדינו" - לשכב מבלי לבוש וכל זה מפחד האויב
"איש שלחו המים" - רצה לומר זולתי האיש אשר המים הפשיטו כלומר הצריך לטהר עצמו בטבילה הוא לבדו פשט את בגדיו והרי הוא כאלו המים הפשיטו
<< · מצודות על נחמיה · ד · >>