מצודות על מלכים א כב לד
<< | מצודות על מלכים א • פרק כ"ב • פסוק ל"ד | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • ל • לב • לג • לד • לה • לו • לח • לט • מא • מב • מד • מה • מז • מח • מט • נ • נב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאִ֗ישׁ מָשַׁ֤ךְ בַּקֶּ֙שֶׁת֙ לְתֻמּ֔וֹ וַיַּכֶּה֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל בֵּ֥ין הַדְּבָקִ֖ים וּבֵ֣ין הַשִּׁרְיָ֑ן וַיֹּ֣אמֶר לְרַכָּב֗וֹ הֲפֹ֥ךְ יָדְךָ֛ וְהוֹצִיאֵ֥נִי מִן־הַֽמַּחֲנֶ֖ה כִּ֥י הׇחֳלֵֽיתִי׃
מצודת דוד
"החליתי" - נעשיתי חולה ולא גלה לרכבו שהוכה שלא יבעית אותו ויודע לכולם וינוסו מן המלחמה
"לרכבו" - הוא המוליך את הרכב
"הפוך ידך" - לשוב לאחור
"בין הדבקים ובין השרין" - השריון הזה מעשהו מברזל כעין לבוש ועשוי נקבים נקבים ודבוקים בו קליפים כעין קשקשים וכמו שנאמר (שמואל א יז ה) ושריון קשקשים הוא לבוש ועשוים הם לסתום נקבי השריון לבל יכנס בהם חץ והם הם הקרוים דבקים כי המה דבוקים בהשריון ולזה אמר שבא החץ בין אחד מהקשקשים ובין השריון ונכנס בנקב השריון ונתחב בהגוף
"לתמו" - בתמימות שלא נתכוון לאחאב שהרי לא היה ניכר