מצודות על ירמיהו מט טז
<< | מצודות על ירמיהו • פרק מ"ט • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
תִּֽפְלַצְתְּךָ֞ הִשִּׁ֤יא אֹתָךְ֙ זְד֣וֹן לִבֶּ֔ךָ שֹֽׁכְנִי֙ בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֔לַע תֹּפְשִׂ֖י מְר֣וֹם גִּבְעָ֑ה כִּֽי־תַגְבִּ֤יהַּ כַּנֶּ֙שֶׁר֙ קִנֶּ֔ךָ מִשָּׁ֥ם אוֹרִֽידְךָ֖ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
מצודת ציון
"תפלצתך" - ענין פחד ורעד כמו פלצות בעתתני (ישעיהו כ"א)
"השיא" - ענין הסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג')
"שוכני" - היו"ד יתירה וכן תופשי
"בחגוי" - ענין בקוע וחריץ וכן יונתי בחגוי הסלע (שיר השירים ב')
"קנך" - מלשון קן והוא מדור העופות
מצודת דוד
"כי תגביה כנשר" - אבל אם תגביה לשבת כנשר העושה מדורו במקום גבוה משם אורידך לארץ ותהיה נמסר ביד האויב
"שוכני" - כאלו אתה שוכן בבקיעי הסלע עד שלא יוכל מי לקרב אליך וכאלו תפשת מרום גבעה ר"ל גבעה רמה מכל גבעות עולם וכפל הדבר במ"ש
"תפלצתך" - כאומר הנה עתה שנתגדלת למשול ממשל רב כאשר באת לעיר הבצורה ולכן אימתך ופחדך המוטל על כל הארצות הוא הסית אותך להביא זדון בלבך להתגאות יותר מדאי