מצודות על ירמיהו מט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק מ"ט • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו מ"ט, ד':

מַה־תִּתְהַֽלְﬞלִי֙ בָּעֲמָקִ֔ים זָ֣ב עִמְקֵ֔ךְ הַבַּ֖ת הַשּׁוֹבֵבָ֑ה הַבֹּֽטְחָה֙ בְּאֹ֣צְרֹתֶ֔יהָ מִ֖י יָב֥וֹא אֵלָֽי׃


 

מצודת דוד

"הבוטחה" - את הבוטחה באוצרותיה אמרי נא מי יבוא אלי למחות בידי

"מה תתהללו בעמקים" - אמר כמהתל מול בני עמון מה תתפארי בארצך שהיא ארץ עמקים ורב בהם הרטיבות להצמיח תבואה הנה אז הרבה דמים ישפך בקרבך את הבת השובבה ועמקך יזוב במרבית רטיבות הדם 

מצודת ציון

"תתהללי" - מלשון הלול והתפארות

"זב" - ענין נטיפה והזלה כמו יזובו מדוקרים (איכה ד)

"הבת השובבה" - העדה ההולכת בדרכי לבה ומורדת וכן שובו בנים שובבים (לעיל ג')