מצודות על יואל ד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יואלפרק ד' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יואל ד', ד':

וְ֠גַ֠ם מָה־אַתֶּ֥ם לִי֙ צֹ֣ר וְצִיד֔וֹן וְכֹ֖ל גְּלִיל֣וֹת פְּלָ֑שֶׁת הַגְּמ֗וּל אַתֶּם֙ מְשַׁלְּמִ֣ים עָלָ֔י וְאִם־גֹּמְלִ֤ים אַתֶּם֙ עָלַ֔י קַ֣ל מְהֵרָ֔ה אָשִׁ֥יב גְּמֻֽלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם׃


 

מצודת דוד

"ואם גומלים" - ר"ל ואם לא באה לתשלום גמול רק היא התחלת הרעה דעו שקל מהרה אשלם גמול על ראשיכם כי תפלו עם הנופלים

"הגמול" - וכי אתם משלמים לי גמול על מה שהרעותי לכם כאומר הלא לא הרעותי לכם

"וגם מה אתם לי" - ר"ל מה לכם עלי אתם צור וגו' 

מצודת ציון

"גלילות" - מחוזות

"ואם גומלים" - גם תחילת המעשה יקרא בלשון גמול וכן שגמלת לנו (תהלים קלז)

"קל" - ענין מהירות כי דבר קל מהר בלכתו