מצודות על דניאל יא כד
<< | מצודות על דניאל • פרק י"א • פסוק כ"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בְּשַׁלְוָ֞ה וּבְמִשְׁמַנֵּ֣י מְדִינָה֮ יָבוֹא֒ וְעָשָׂ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹא־עָשׂ֤וּ אֲבֹתָיו֙ וַאֲב֣וֹת אֲבֹתָ֔יו בִּזָּ֧ה וְשָׁלָ֛ל וּרְכ֖וּשׁ לָהֶ֣ם יִבְז֑וֹר וְעַ֧ל מִבְצָרִ֛ים יְחַשֵּׁ֥ב מַחְשְׁבֹתָ֖יו וְעַד־עֵֽת׃
מצודת ציון
"יבזור" - יפזר וכן בזר עמים (תהלים סח)כי בומ"ף מתחלף
מצודת דוד
"בשלוה" - במרמה בא בדברי שלוה ונכנס במשמני המדינה ר"ל במקום הזהב והכסף למען ירגל אותה ולא היו נשמרים ממנו על כי בא בדברי שלוה
"ועשה וגו'" - ושם עשה מעשים אשר לא עשו אבותיו וגו' וחוזר ומפרש מה הם המעשים ואמר ביזה ושלל וגו' ר"ל שהיה מבזבז שם ומפזר ממון רב אשר לא בזבז אדם מעולם כי כדי לרמוז לבל ירגישו בו שבא לרגל בזבז שם הבזה והשלל שלקח מן העובדי כוכבים במלחמה להראות אשר כביר מצאה ידו ואין כסף וזהב נחשב לו למאומה
"ועל מבצרים יחשב" - אבל באמת יחשב הוא במחשבותיו ללכד את המבצרים ההם אשר שם הזהב ולרגל בא
"ועד עת" - מחשבתו שמורה אצלו עד בוא העת אשר יהיה לאל ידו לכבשם