מפרשי רש"י על דברים ד לא
| מפרשי רש"י על דברים • פרק ד' • פסוק ל"א | >>
• ב • ו • ח • ט • י • יד • יט • כא • כג • כד • כה • כו • לא • לב • לז • מא • מה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַשְׁחִיתֶ֑ךָ וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת־בְּרִ֣ית אֲבֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָהֶֽם׃
רש"י
"לא ירפך" - מלהחזיק בך בידיו ולשון לא ירפך לשון לא יפעיל הוא לא יתן לך רפיון לא יפריש אותך מאצלו וכן אחזתיו ולא ארפנו (שיר ג) שלא ננקד ארפנו כל לשון רפיון מוסב על לשון מפעיל ומתפעל כמו (מלכים ב ד) הרפה לה תן לה רפיון (דברים ט) הרף ממני התרפה ממני
רש"י מנוקד ומעוצב
לֹא יַרְפְּךָ – מִלְּהַחֲזִיק בְּךָ בְּיָדָיו. וּלְשׁוֹן לֹא יַרְפְּךָ – לְשׁוֹן לֹא יַפְעִיל הוּא, לֹא יִתֵּן לְךָ רִפְיוֹן, לֹא יַפְרִישׁ אוֹתְךָ מֵאֶצְלוֹ. וְכֵן "אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ" (שה"ש ג,ד), שֶׁלֹּא נִנְקַד אֶרְפֶּנּוּ (בסגול). כָּל לְשׁוֹן רִפְיוֹן – מוּסָב עַל לְשׁוֹן מַפְעִיל וּמִתְפַּעֵל, כְּמוֹ: "הַרְפֵּה לָהּ" (מל"ב ד,כז), תֵּן לָהּ רִפְיוֹן; "הֶרֶף מִמֶּנִּי" (דברים ט,יד), הִתְרַפֵּה מִמֶּנִּי.
מפרשי רש"י
[יח] לשון לא יפעיל וכו'. פירוש, שלשון "לא ירפך" לא יתכן לפרש אלא בלשון יפעיל, מפני שהוא מרפה אחר, ואם הוא בנין הקל קאי הרפיון עליו בעצמו, וזה לא יתכן לפרש, כיון שהכוונה שלא יתן לך רפיון שתהיה אתה רפה. ומה שאמר 'כל לשון רפיון מוסב על לשון מפעיל וכו, היינו טעמא, מפני שלשון רפיון אינו נמצא בפועל כלל, אלא במי שמקבל הפעולה של רפיון, והוא לאותו שמחזיקין בו, אבל למחזיק לא שייך בו רפיון, לפיכך לא יתכן לשון קל אלא בלשון הפעיל, כדי שיתפרש הרפיון על המקבל הפעולה: