מפרשי רש"י על בראשית כב יג
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק כ"ב • פסוק י"ג |
• א • ב • ג • ד • ז • ח • ט • יב • יג • יז • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָאַ֔יִל וַיַּעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ׃
רש"י
"והנה איל" - מוכן היה לכך מששת ימי בראשית
"אחר" - אחרי שאמר לו המלאך אל תשלח ידך ראהו כשהוא נאחז והוא שמתרגמינן וזקף אברהם עינוהי בתר אלין (ס"א ולפי האגדה אחר כל דברי המלאך והשכינה ואחר טענותיו של אברהם)
"בסבך" - אילן
"בקרניו" - שהיה רץ אצל אברהם והשטן סובכו ומערבבו באילנות
"תחת בנו" - מאחר שכתוב ויעלהו לעולה לא חסר המקרא כלום מהו תחת בנו על כל עבודה שעשה ממנו היה מתפלל ואומר יה"ר שתהא זו כאלו היא עשויה בבני כאלו בני שחוט כאלו דמו זרוק כאלו בני מופשט כאלו הוא נקטר ונעשה דשן
רש"י מנוקד ומעוצב
וְהִנֵּה אַיִל – מוּכָן הָיָה לְכָךְ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית (אבות ה,ו).
אַחַר – אַחֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ "אַל תִּשְלַח יָדְךָ", רָאָהוּ כְּשֶׁהוּא נֶאֱחַז. וְהוּא שֶׁמְּתַרְגְּמִינָן: "וּזְקַף אַבְרָהָם יָת עֵינוֹהִי בָּתַר אִלֵּין".
בַּסְּבַךְ – אִילָן (לפי התרגום "בְּאִילָנָא").
בְּקַרְנָיו – שֶׁהָיָה רָץ אֵצֶל אַבְרָהָם, וְהַשָּׂטָן סוֹבְכוֹ וּמְעַרְבְּבוֹ בָּאִילָנוֹת [כְּדֵי לְעַכְּבוֹ].
תַּחַת בְּנוֹ – מֵאַחַר שֶׁכָּתוּב "וַיַּעֲלֵהוּ לְעוֹלָה", לֹא חָסֵר הַמִּקְרָא כְלוּם, מַהוּ "תַּחַת בְּנוֹ"? עַל כָּל עֲבוֹדָה שֶׁעָשָׂה מִמֶּנּוּ הָיָה מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא זוֹ כְּאִלּוּ הִיא עֲשׂוּיָה בִּבְנִי, כְּאִלּוּ בְנִי שָׁחוּט, כְּאִלּוּ דָמוֹ זָרוּק, כְּאִלּוּ הוּא מוּפְשָׁט, כְּאִלּוּ הוּא נִקְטָר וְנַעֲשֶׂה דֶשֶׁן (בראשית רבה נו,ט).
מפרשי רש"י
[יד] מוכן היה. דאם לא כן "והנה איל" למה לי, כי לשון "והנה" הוא לשון הכנה שהוא מוכן, ולא ידענו מאיזה זמן הוא מוכן, לכך פירש מו' ימי בראשית: [טו] שהיה רץ כו'. דאם לא כן 'אחוז' הוי למימר, דהוי משמע שהיה אחוז ועומד שם תמיד, אבל "נאחז" משמע שהיה נאחז על ידי אחר, כי היה רץ ונאחז על ידי שטן, לכך כתב "נאחז" לשון נפעל:
בד"ה מוכן היה כו' בעשרה מאמרו' נ"ב ואפשר מלשון הנה קדייק לומר הואיל שהיה מוכן כבר בא הנה לידו מהרש"ל:
בד"ה אחרי שאמר כו' כאלו אמר נ"ב ואני אומר כפשוטו מדלא כתיב והנה איל אחר נאחז קרניו בסבך אלא ה"פ בא המלאך וסבכו ובמה סיבכו בקרניו וקאי על פועל אחר שהסביכו ודוק מהרש"ל: