מפרשי רש"י על בראשית כב א
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק כ"ב • פסוק א' | >>
• א • ב • ג • ד • ז • ח • ט • יב • יג • יז • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃
רש"י
"אחר הדברים האלה" - יש מרבותינו אומרים (סנהדרין פט) אחר דבריו של שטן שהיה מקטרג ואומר מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד אמר לו כלום עשה אלא בשביל בנו אילו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא היה מעכב וי"א אחר דבריו של ישמעאל שהיה מתפאר על יצחק שמל בן י"ג שנה ולא מיחה אמר לו יצחק באבר אחד אתה מיראני אילו אמר לי הקב"ה זבח עצמך לפני לא הייתי מעכב
"הנני" - כך היא ענייתם של חסידים לשון ענוה הוא ולשון זימון
רש"י מנוקד ומעוצב
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים (סנהדרין פ"ט ע"ב): אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל שָׂטָן, שֶׁהָיָה מְקַטְרֵג וְאוֹמֵר: מִכָּל סְעֻדָּה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם, לֹא הִקְרִיב לְפָנֶיךָ פַּר אֶחָד אוֹ אַיִל אֶחָד. אָמַר לוֹ: כְּלוּם עָשָׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל בְּנוֹ? אִלּוּ הָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ זְבַח אוֹתוֹ לְפָנַי – לֹא הָיָה מְעַכֵּב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהָיָה מִתְפָּאֵר עַל יִצְחָק שֶׁמָּל בֶּן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְלֹא מִיחָה. אָמַר לוֹ יִצְחָק: בְּאֵבֶר אֶחָד אַתָּה מְיָרְאֵנִי? אִלּוּ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זְבַח עַצְמְךָ לְפָנַי – לֹא הָיִיתִי מְעַכֵּב.
הִנֵּנִי – כָּךְ הִיא עֲנִיָּתָם שֶׁל חֲסִידִים, לְשׁוֹן עֲנָוָה הוּא וּלְשׁוֹן זִמּוּן.
מפרשי רש"י
[א] אחר דבריו של שטן וגומר. דאם לא כן מאי "אחר הדברים האלה" דקאמר, דמשמע שתולה הדבר בענין הנזכר למעלה, אלא אחר דבריו של שטן. ואף על גב שדבר השטן לא נזכר בכתוב, כיון דכתיב בקרא הסעודה שעשה אברהם (לעיל כא, ח) - כאילו כתיב בפירוש דברי השטן, דודאי היה מקטרג. וכן מאחר דכתיב בקרא לעיל שיצחק נימול לשמנה ימים (שם שם ד), בודאי היה ישמעאל מתפאר, ולפיכך לא הוצרך לכתוב, ועליו קאי שפיר:
[ב] שניהם אני אוהב. אף על גב דלעיל כתב (רש"י כא, יד) שלא נתן לו כסף וזהב בשביל שיצא לתרבות רעה, זה הוכחה מגולה (ר' משלי כז, ה) כאשר ייסר איש את בנו (ר' דברים ח, ה), אבל מכל מקום אהבה היה לו על ישמעאל, שהרי בשרו השם יתברך שיעשה תשובה ישמעאל בנו, כדלעיל:
[ג] וכדי לחבב עליו המצוה. עיין למעלה בפרשת לך לך (יב, ב אות ח):
[ד] הקב"ה מתהא הצדיקים. מפני שהצדיקים חפצם לעשות רצון קונם, והם מצטערים אחר המצוה, וזה שכרם גדול מאד: