מפרשי רש"י על בראשית יב טו
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק י"ב • פסוק ט"ו | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃
רש"י
"ויהללו אותה אל פרעה" - הללוה ביניהם לומר הגונה זו למלך
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה – הִלְלוּהָ בֵינֵיהֶם, לוֹמַר: הֲגוּנָה זוֹ לַמֶּלֶךְ.
מפרשי רש"י
[כט] הללוה ביניהם. דאם לא כן הוי למכתב 'וישלח פרעה ויקח אותה' כמו שכתוב גבי אבימלך, ומדכתיב "ותקח האשה בית פרעה" שמע מינה שלא לקחה פרעה, אלא שהשרים לקחו אותה אל המלך. ולי נראה דרש"י הוקשה לו בלשון "ויהללו אותה אל פרעה", לפי שההלול קאי על שרה לא יתכן לומר על זה "אל פרעה", דמאחר שיש לו פעול - והוא אותה - לא יתכן לומר "אל פרעה" כי אם גבי דבור שייך לומר 'וידבר הדברים אל המלך', משום שכל דבור הוא מדבר עם אדם, ולכן שייך בו "אל", אבל כאן דכתיב "ויהללו אותה" לא יתכן לומר "אל פרעה", כי אם 'ויהללו אותה לפני פרעה', וכמו שלא יתכן לומר 'ויברכו אותה אל ראובן', וכן בהלול נמי שאין חילוק ביניהם, וזה קל להבין ואמת:
בד"ה הללוה כו' לפרעה מ"ל כו' נ"ב ומהרא"י פי' מדכתיב ותקח האשה בית פרעה ולא כתיב וישלח פרעה ויקח את שרה כאשר כתיב באבימלך מהרש"ל:
ויהללו וכו' לומר הגונה וכו' - הרא"ם כתב דהכרחו הוא דאל"כ הול"ל לפרעה ולעד"נ דהיינו לפרעה היינו אל פרעה אלא הכרחו הוא דהול"ל ויהללו אותה אליו דהא כתיב שרי פרעה אלא ה"ק ויהללו אותה באמרם אל פרעה ראויה זו: