מפרשי רש"י על במדבר כו ב
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"ו • פסוק ב' |
• ב • ד • ה • ט • י • יא • יג • כד • נג • נה • סב • סד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
שְׂא֞וּ אֶת־רֹ֣אשׁ ׀ כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֗ל מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כׇּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
רש"י
"לבית אבתם" - על שבט האב יתיחסו ולא אחר האם
רש"י מנוקד ומעוצב
לְבֵית אֲבֹתָם – עַל שֵׁבֶט הָאָב יִתְיַחֲסוּ וְלֹא אַחַר הָאֵם.
מפרשי רש"י
[א] על שבט האב וכו'. ולא שלא יהיה מונה רק בתי אבות כמשמעות המקרא, דהא כתיב "כל עדת בני ישראל", דמשמע שכולם ימנה:
[ב] דברו עמם על זאת. פירוש, "אותם" שכתוב כאן הוא כמו 'עמהם', ואינו פעול, שאין האדם שמדברים אליו פעול, שאין האדם מדובר, אלא הדברים מדוברים, ולפיכך פירש שהוא כמו (אתם) [עמם]. ומפני שהוקשה לו דלמה לא כתב 'וידבר אליהם', לכך פירש שאין הכתוב רוצה לומר שדברו אליהם המצוה, אלא 'דברו עמהם על זאת', כי לשון 'וידבר אליהם' שייך כשהוא מצוה אליהם דבר אחד מפי הקדוש ברוך הוא, וכאן לא היה מצוה להם דבר, רק שדברו עמהם בשביל המנין. כלומר שהיו נושאים ונותנים עמהם איך נעשה למנות, ושייך בזה "וידבר אותם", כמי שמדבר עם חבירו בשביל ענין מה. לכך פירש 'דברו עמהם על זאת'. ולכך לא כתב גם כן 'וידבר אתם', דאז היה משמע לגמרי שהיה מדבר עמהם ענין אחד שאינו מצוה כלל, אבל לשון "אותם", דהוא לשון פעול, משמע שאותו דבר שהיה מדבר אתם - היה על דבר מצוה, שהיו צריכים הם לקבל, ולפיכך כתיב "אותם". ומכל מקום לא היה זה המצוה בעצמה, רק שדברו עליהם שיהיו מזומנים לזה, לכך לא כתיב 'וידבר אליהם' כמו בכל מקום:
[ג] אמרו להם צריכים אתם לימנות וכו'. פירוש, שאין פירוש הכתוב שיהיה מלת "לאמר" דבק אל מה שאחריו "לאמר - מבן עשרים שנה ומעלה" (פסוק ד), ואם כן לא יהיה נזכר שום מנין בכתוב הזה, ויהיה הכתוב חסר, שיאמר "מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה ה' את משה", ועדיין לא נזכר כאן שיש למנותם. אלא במלת "לאמר" נזכר המנין, דכך פירוש הכתוב "וידבר אותם לאמר" 'צריכים אתם לימנות':