מפרשי רש"י על במדבר ט טו
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק ט' • פסוק ט"ו |
• א • ב • ג • ד • ז • י • טו • יח • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּבְיוֹם֙ הָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן כִּסָּ֤ה הֶֽעָנָן֙ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן לְאֹ֖הֶל הָעֵדֻ֑ת וּבָעֶ֜רֶב יִהְיֶ֧ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּ֛ן כְּמַרְאֵה־אֵ֖שׁ עַד־בֹּֽקֶר׃
רש"י
"המשכן לאהל העדת" - המשכן העשוי להיות אהל ללוחות העדות
"יהיה על המשכן" - כמו הוה על המשכן וכן כל לשון הפרשה
רש"י מנוקד ומעוצב
הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת – הַמִּשְׁכָּן הֶעָשׂוּי לִהְיוֹת אֹהֶל לְלוּחוֹת הָעֵדוּת.
יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן – כְּמוֹ 'הֹוֶה עַל הַמִּשְׁכָּן'; וְכֵן לְשׁוֹן כָּל הַפָּרָשָׁה.
מפרשי רש"י
[י] העשוי לאוהל ללחות העדות. פירוש, שאין "אוהל העדות" מלה אחת עד שיהיה האוהל נקרא "אוהל העדות" על שם שהאוהל עצמו הוא עדות, שאין זה כן, שאין האוהל בעצמו הוא עדות, אלא שעשוי להאהיל על לוחות העדות:
[יא] כמו הוה על המשכן וכו'. פירוש, שאין "יהיה" לשון עתיד, דלא יתכן לומר "ביום הקים המשכן כסה הענן את המשכן ובערב יהיה וגומר", שלא היה נמשך דבר זה ממה שכסה הענן המשכן שיהיה אחר כך בערב המראה אש, והוי למכתב לשון עבר, אלא שהוא לשון הוה. ומה שכתב "יהיה" לשון עתיד, לפי שכל דבר הוה ויהיה כתב בלשון עתיד, כמו שכתב רש"י בפרשת בשלח אצל "אז ישיר" (שמות ט"ו, א'), לפי שההוה תמיד - הוה ועתיד להיות גם כן, לפיכך בא עתיד במקום ההוה תמיד: