לדלג לתוכן

מסכת עבדים ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

עבד עברי עושה ביום אבל לא בלילה ר' יוסי אומר הכל לפי אומנותו אבל הכל שוים שלא ילמדנו לא צבע ולא טבח ולא נחתום לרבים ולא יטלנו לכסא ולא יטול [כליו] לפניו למרחץ ולא יסמוך לו את מתניו ולא ישיפנו ולא יסיכנו אוכל ממה שהוא אוכל ושותה ממה שהוא שותה מיסב אצלו ויושב כנגדו אפי' היה בטל לקה או שחלה אינו מחשב לו את בטלונו ברח וחזר מחשב לו את בטלנותו לא ימכור את עצמו ליקח לו כסות או מצעות אבל מוכר הוא את עצמו להחיות את נפשו השלים את שניו לא ישלחנו ריקם דכתיב (דברים טו) וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם העניק תעניק לו ראב"ע אומר אם מתברך הוא על רגלו מעניק לו ואם לאו אינו מעניק לו אר"ע בין כך ובין כך לא יפחות מחמשים זוז בכל מעניקים חוץ מעבדים ושטרות וקרקעות אחד איש ואחד אשה אלא שהאיש קונה עבד עברי ואין האשה קונה עבד עברי אין קונין ב' עבדים כאחד המוכר את עצמו והבורח והיוצא בגרעון כסף אין מעניקין לו הנמכר בגניבתו לא ימכר לא בשוק ולא באיטליז שנא' (ויקרא כה) כי לי בני ישראל עבדים וגו' המוכר את עצמו לעובד כוכבים קרובין וב"ד מצווין לפדותו הוא אינו מצווה לפדות את עצמו שנא' (שם) אחד מאחיו יגאלנו או דודו או בן דודו יגאלנו וגו' שהיה רבי ישמעאל אומר ומה אחרים מצווים לפדותו הוא אינו מצווה לפדות את עצמו ומה אני מקיים (שם) או השיגה ידו ונגאל אלא מה הוא שיפדה את עצמו אינו חוזר לשיעבוד אף אחרים שפדו אותו אינו חוזר לשיעבוד ר' יוסי הגלילי אומר בית דין לשיעבוד וקרובים לחירות ר' עקיבא אומר ב"ד לחירות וקרובים לשיעבוד גנב מאתים ושוה מנה ימכר וחוזר ונמכר גנב מנה ושוה מאתים לא ימכר רא"א לעולם אל ימכר עד שיהא ממכרו וגניבתו שוים אל ימכר וישנה לו בגניבה אחת וחוזר לשררה שהיה בה דר"מ ר' יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה: