מלבי"ם על תהלים פט ו
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק פ"ט • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְי֘וֹד֤וּ שָׁמַ֣יִם פִּלְאֲךָ֣ יְהֹוָ֑ה
אַף־אֱ֝מ֥וּנָתְךָ֗ בִּקְהַ֥ל קְדֹשִֽׁים׃
"ויודו", (חלק ב') בחלק הזה יספר כי החסד והאמונה הכללי עודנו קיים קבוע בעולם הכללי, והמציאות מעיד עליו בכל יום הן בטבע הסדורה הן בהנהגה הפלאיית, וכי ה' יסד מלכות ב"ד מסכים עם החסד והאמת הכללי, והמציאות הכללי עד עליו, "ויודו שמים פלאך ה'", יאמר הגם שהשמים הם מתנהגים עפ"י חקי הטבע הקבועים, וקהל קדושים שהם המלכים הם המנהיגים את ההנהגה הנסיית שנעשית ע"י המלאכים כמ"ש שרפים עומדים ממעל לו, שהם למעלה מן הכסא שהוא השמים כמו שפי' שם, בכ"ז גם "השמים יודו פלאך ה'", שגם הטבע תמשך אחר ההנהגה ההשגחיית הפלאיית, וגם בה יש נסים נסתרים והנהגה קצובה לפי המעשה ולפי השכר והעונש, "ואף אמונתך" יודו "בקהל קדושים", שגם המלאכים יודו את ההנהגה הקבועה, כי גם הם יניעו את החקים הקבועים הטבעיים שיהיו מסכימים עם ההנהגה הפלאיית, וגם הנסים הם הנהגה קבועה מראש, וכמ"ש כ"ז באורך למעלה סי' ל"ו במ"ש ה' בהשמים חסדך אמונתך עד שחקים, עיי"ש בארך:
ביאור המילות
(ו-ז) "שמים, שחק". שחקים גבוהים משמים ומציין מקום הנפלאות, כמו שאמר ישעיה מ"ה ובס' זה (ל"ו ו', ס"ח ל"ה, ע"ז י"ח, ע"ח כ"ג).
"יערך, ידמה". בארתי הבדלם ישעיה (מ' י"ח).
"בני אלים". כחות הטבע, כמו הבו לה' בני אלים:
<< · מלבי"ם על תהלים · פט ו · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.