לדלג לתוכן

מלבי"ם על משלי א א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק א' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי א', א':

מִ֭שְׁלֵי שְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֑ד
  מֶ֗֝לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃



"משלי", בכל דבר יש חומר צורה פועל תכלית, עפ"ז יאמר כי חומר הספר הוא "משלי", שהם קבוצת משלים, שלהבין דברים סתומים ועמוקים הבלתי נודעים ימציא להם משל מדברים הנודעים, שדרך הלבוש של המשל הנודע יובט המתלבש שהוא הנמשל הבלתי נודע. הפועל הוא "שלמה בן דוד", ואמר בו שלשה תארים, כי האמתיות יתודעו,

  • א) ע"י החכמה או הנבואה, ועז"א "שלמה", שהוא היה חכם וחל עליו רוח אלהים,
  • ב) יתודעו ע"י הקבלה, ועז"א "בן דוד" והיה לו קבלה מאבותיו.
  • ג) ע"י הבחינה והנסיון, שזה ישלם ע"י קבוצת חכמים רבים, ועז"א "מלך ישראל", שע"י שהיה מלך על עם חכם ונבון הזה היו כל החכמים נאספים אליו, והיה בכחו לבחון כל הענינים, כמ"ש כל זה נסיתי בחכמה:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.