מלבי"ם על מיכה ה ז
<< | מלבי"ם על מיכה • פרק ה' • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהָיָה֩ שְׁאֵרִ֨ית יַעֲקֹ֜ב בַּגּוֹיִ֗ם בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּאַרְיֵה֙ בְּבַהֲמ֣וֹת יַ֔עַר כִּכְפִ֖יר בְּעֶדְרֵי־צֹ֑אן אֲשֶׁ֧ר אִם־עָבַ֛ר וְרָמַ֥ס וְטָרַ֖ף וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃
"והיה שארית יעקב", ולענין הגבורה נגד צורריהם אשר עד עתה היה כשה נדחה בין אריות, כמ"ש שה פזורה ישראל אריות הדיחו, עתה יהיו המה כאריה וככפיר, ויש הבדל בין גוים ובין עמים, שגוים הם פחותים מעמים ואין להם מלך, ועמים הם חשובים שיש להם מלך, ולעומת זה גוי מציין הקיבוץ הגדול יותר מן שם עם, והאריה הוא הזקן והכפיר הוא הקטן, ודרך האריה לצאת על טרפו אל היער והוא טורף בהמות גדולות, והכפיר ישב בסוכו למו ארב ואינו יוצא על טרפו וטורף רק בהמות קטנות, ובזה מצייר שידמה "בגוים" הגדולים הפחותים "כאריה בבהמות יער", שהגם שהגוים ידמו כבהמות יער גדולים, ידמו הם לנגדם כאריה גדול, עד שיצא אל מדינות הגוים להלחם אתם ולטרף בם טרף, "ובקרב עמים רבים" שהם קטנים מגוים והם חשובים יותר ידמו "ככפיר בעדרי צאן", שאינו יוצא על טרפו, כן לא יצאו אליהם ללחום אתם במדינתם, כי רובם יקבלו עול מלכות שמים, רק אלה שיבואו אל מעונתם לעשות אתם מלחמה בא"י, כמו העמים שיצבאו על הר ציון בחיל גוג ומגוג, יטרפו אותם ככפיר הטורף במעונתו והם יהיו חלשים לנגדם כעדרי צאן, ומפרש "אשר אם עבר ורמס" (ר"ל שהאריה עובר ביער חוץ למעונתו ורומס, והכפיר "טורף" במעונתו, "ואין מציל" מידם):
ביאור המילות
"בגוים, בקרב עמים" ההבדל בין גוי ובין עם בארתי (ישעיה א' ד'), ובא נרדפים בספר זה למעלה (ד' ב' ג', חבקוק ב' ח', צפניה ב' ט', חגי ב' י"ד, זכריה ח' כ"ב):
"כאריה, ככפיר", מ"ש בפי' התבאר הושע (ה' י"ד), עמוס (ג' ד'), ובכ"מ:
<< · מלבי"ם על מיכה · ה ז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.