מלבי"ם על ירמיהו כב טז
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק כ"ב • פסוק ט"ז | >>
• ב • ג • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
דָּ֛ן דִּין־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן אָ֣ז ט֑וֹב הֲלוֹא־הִ֛יא הַדַּ֥עַת אֹתִ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
"דן", ולא תחשוב שבטל סעודתו לשפוט ענינים גדולים, כי אז בעת שאכל ושתה דן דין עני ואביון, "אז טוב לו" לא הוטב לבו מן האכילה רק ממה שעשה משפט לעשוקים.
"הלא היא הדעת אותי" שזה העדות שידע אותי, וכמ"ש כי לא לאדם תשפטו כי לאלהים ועמכם בדבר המשפט, ואיך עשית אתה בהפך לגזול שכר עני ואביון:
<< · מלבי"ם על ירמיהו · כב טז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.