מלבי"ם על ירמיהו א יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ירמיהופרק א' • פסוק י"ז | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו א', י"ז:

וְאַתָּה֙ תֶּאְזֹ֣ר מׇתְנֶ֔יךָ וְקַמְתָּ֙ וְדִבַּרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י אֲצַוֶּ֑ךָּ אַל־תֵּחַת֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם פֶּֽן־אֲחִתְּךָ֖ לִפְנֵיהֶֽם׃



"ואתה", אולם טרם אושיב השופטים האכזרים האלה אתרה בם תחלה על ידך, כמו שמתרין בבע"ד ע"י שליח ב"ד, ולכן "תאזר מתניך" ולא תמתין עד שיבואו אצלך רק "וקמת" ללכת אליהם, ולא תדלג דבר מדברי רק "ודברת את כל אשר אנכי מצוך" מבלי להפיל דבר, וגם "אל תחת מפניהם" לחנוף להם כי אז "אחתך לפניהם" לא אם תעיז פנים נגדם:

ביאור המילות

"אנכי אצוך", כפילת השם עם הכינוי מורה מיעוט רק אשר אצוך אנכי בעצמי לא אשר אצוך לא אנכי, כמו ציווי המלך וחכמי העדה או נביא שידבר בשמי, הגם שאתה מצווה לשמוע להם לא תדבר כפי ציוים, כי כל זה קרה לו.

"אחתך" מן הכפולים ופ"א הפעל בחיריק שלא להתחלף עם עתידי הדגוש מנחי העי"ן (בן מלך):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.