מלבי"ם על הושע ב ד
<< | מלבי"ם על הושע • פרק ב' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
רִ֤יבוּ בְאִמְּכֶם֙ רִ֔יבוּ כִּי־הִיא֙ לֹ֣א אִשְׁתִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹ֣א אִישָׁ֑הּ וְתָסֵ֤ר זְנוּנֶ֙יהָ֙ מִפָּנֶ֔יהָ וְנַאֲפוּפֶ֖יהָ מִבֵּ֥ין שָׁדֶֽיהָ׃
"ריבו", (תשובת השם), א"כ אתם הבנים "ריבו באמכם" ותוכיחו אותה על זנותה, כי כל זמן "שהיא לא אשתי" והיא זונה מאחרי, הלא "אנכי לא אישה" ואין הבנים בני, ומוטל עליכם הבנים לריב עם אמכם שתטיב את דרכה, וזה תשובה אל הושע שא"כ מוטל על הנביאים, והושע מכללם, לריב עם האם דהיינו הכנסיה ולהוכיח אותה ולהחזירה למוטב "ותסר", ריבו אתה "שתסר זנוניה מפניה" הוא הע"ז שעובדת בפרהסיא עד שעניני הזנות נראים על פניה, "ונאפופיה מבין שדיה" היא תאות הנאוף עצמו המוסתרים בין שדיה, שהם יצרא דע"ז ויצרא דעריות:
ביאור המילות
"ריבו באמכם". סתם ריב נקשר עם את או עם. ואם נקשר עם למ"ד מורה שרב בשביל חברו, כמו האתם תריבון לבעל (שופטים ו' ל"א), או בשביל עצמו, איש אשר יריב לו, פי' שהבעל יריב על כבוד עצמו, כמו אם אלהים הוא יריב לו (שם). ואם נקשר עם מלת אל מורה שמציע טענותיו לפניו, כמו כי יבואו לריב אלינו (שופטים כ"א כ"ב), וכן למה תריבו אלי (ירמיה ב'), צדיק אתה ה' כי אריב אליך (שם י"ב), הצעת הטענות והוכוחים. וריב הנקשר עם ב' רב עמו על שמגיע לו רע על ידו, וירב בלבן וכו' כי דלקת אחרי. וכן פה ריבו שתסיר זנוניה, כי יגיע לכם רע על ידם, כי את בניה לא ארחם:
"זנוניה, ונאפופיה". זנות מציין היציאה מרשות בעלה וההפקר. וזנונים מציין ההפקר בפרהסיא (כנ"ל א' ב'). ונאף. מציין תאות הניאוף (כמ"ש ירמיה ג' ח', יחזקאל ט"ז ל"א), ובהשאלה בא זנות על יצרא דע"ז, וניאוף על יצרא דעריות, לכן אמר "מבין שדיה". ונאפוף מורה התמדת הניאוף, שהשמות שנכפל בם למ"ד הפעל מורה על חזוק הפעולה והתמדתה:
<< · מלבי"ם על הושע · ב ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.