מלבי"ם על דניאל ג יג
השאלות
(יג - יד) השאלות (יג - טו) למה צוה להביאם לפניו, ולמה אמר להם שישתחוו עתה אל הצלם, והלא כבר נתחייבו מיתה על ידי שלא השתחוו תיכף והפקודה היתה שמי שלא יפול וישתחוה תיכף בההוא שעתא יושלך אל הכבשן, למה אמר להם לאלהי לא איתיכון פלחין, הלא כבר ידעו כל זאת כל יושבי ארץ שישראל אין עובדים לאלילים רק לה' לבדו, ולמה אמר אחר כך ותסגדון לצלמא די עבדית ובכל הענין אמר ע"ז לשון הקמה, ולמה רק פה תפס לשון די עבדית ולא אמר די הקימת:
"אז נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להביא לחמו"ע, אז הובאו האנשים האלה לפני המלך, ענה נבוכדנצר ואמר, חמו"ע, האמת הוא לאלהי אינכם עובדים, ולצלם הזהב שהקימותי לא משתחוים," הנה לפי המשפט היה ראוי שיצוה תיכף לשרפם באש, לא להביאם לפניו במשפט ולטעון עמהם, בפרט למה שאבאר שרצה עדיין למחול להם אם ישתחוו עתה, וזה סותר לפקודתו שכל מי שיעבור ואשם אחת דתו להמית, אולם כאשר שמע מהמלשינים בעצמם שהטעם שנמנעו מלהשתחוות היה מפני דתם שמונע אותם מלהשתחוות לפסל וצלמים, ראה שאין מחויבים מיתה, כי הוא נתן חירות לכל הדתות ולא הכריח לשום עם לעבור על דתו, ובאשר כל העמים גם העובדים לע"א אחרת לא תמנע אותם אמונתם להשתחוות לכל פסילי כסף וזהב, לא כן ישראל שהדת מזהיר אותם מזה, אין חייבים עונש עד עתה, רק אם יביאם לפניו ויפקד עליהם בפירוש שמצוה אותם לעבור על הדת, ולכן צוה להביאם לפניו, ואמר להם "הצדא," ר"ל ידעתי האמת, שבעבור "שלאלהי לא איתיכון פלחין" מטעם זה "לצלם דהבא די הקימת לא סגדין", ר"ל וזה הממליץ עליכם על העבר שאין אתם חייבים מיתה, כי עשיתם זאת מצד אזהרת תורתכם: