מלבי"ם על דברי הימים ב לו
(א - ה) "ויקחו". כ"ז מועתק ממלכים כ"ג למ"ד, ועמ"ש:
(ו - ז) "עליו עלה". עמ"ש במלכים שם ובתחלת ספר דניאל, ומ"ש "ויתנם בהיכלו" היינו בהיכל ע"ז שלו כנזכר בדניאל:
(ח) "והנמצא עליו." פרש"י כתובת קעקע, ויל"פ כל מה שמצאו בספרים מספוריו כתבו על ספר מלכי ישראל:
(ט) "בן שמונה" במלכים כתוב בן שמונה עשרה, וכבר בארתי שם שפרעה השליכו בעת שהמליך את יהויקים. עיי"ש טעמו, וזה השמיענו עזרא:
(י) "שלח". תחלה שלח חיילותיו ואח"כ בא בעצמו ויביאהו כנזכר שם, "צדקיהו אחיו," שם כתוב דודו, ועמ"ש באורך:
(יב - טז) "ויעש הרע." עמ"ש במלכים שם פסוק כ', ור"ל חטאי צדקיהו היה שלא שמע לדברי ירמיה ועבר על השבועה, ועם זה נלוה חטא דורו שהיו רשעים, ועם זה שלח ה' נביאיו יום ויום ולא שמעו "עד עלות חמת ה' עד לאין מרפא" יען ראה שאין להם שום רפואה כי אינם רוצים לשוב בכל אופן:
(כא) "למלאות". שהיה א' למלאת דבר ה' מפי ירמיה שלחשבון זה כלה השבעים שנה בימי כורש שאז שלמו שבעים שנה מגלות הראשון, וכן היו צריכים להיות עוד בגלות עד רצתה הארץ את שבתותיה וזה לא נשלם עד ימי דריוש האחרון, שנשלמו שבעים שנה מן חורבן הבית, לכן היתה פקידה בשנה אחת לכורש ובזה נתמלאו דברי ירמיה, ואח"ס בטל הבנין עד שתים לדריוש, ובזה נתקיים עד רצתה הארץ את שבתותיה, וכבר כתבתי ברשי ס' עזרא שספר עזרא נמשך לס' ד"ה, וסוף דה"י הוא תחלת עזרא ושם השלים הענין איך נתקיימו שני חשבונות אלו, עיי"ש: