לדלג לתוכן

מלבי"ם על אסתר א ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על אסתרפרק א' • פסוק ה' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


אסתר א', ה':

וּבִמְל֣וֹאת ׀ הַיָּמִ֣ים הָאֵ֗לֶּה עָשָׂ֣ה הַמֶּ֡לֶךְ לְכׇל־הָעָ֣ם הַנִּמְצְאִים֩ בְּשׁוּשַׁ֨ן הַבִּירָ֜ה לְמִגָּד֧וֹל וְעַד־קָטָ֛ן מִשְׁתֶּ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּחֲצַ֕ר גִּנַּ֥ת בִּיתַ֖ן הַמֶּֽלֶךְ׃


השאלות:

  • מה היה כונתו במשתה השני שעשה.
  • ומלת "הנמצאים" מיותר.
  • ולמה בכל מקום אמר "מקטן עד גדול" שבא להשוות הקטן אל הגדול, ופה אמר "מגדול ועד קטן" שבא להשוות הגדול אל הקטן.
  • ולאיזה ענין מספר שהיה בחצר גנת הביתן.
  • גם כל מה שהאריך בפסוק ו' ז' ח' לא נודע ענינו :

"ובמלואת".
עוד התחכם כי באחרית ימי המשתה שעשה אל השרים עשה משתה כללית לכל עם שושן, להורות כי קטן וגדול שוים אצלו כי כולם עבדיו ואין לאחד התנשאות על חבירו, ועל זה אמר: "מגדול ועד קטן" - להשוות הגדול אל הקטן, ואמר "לכל העם הנמצאים", כי אחר שהוא בא מחוץ לשושן והושיב כסאו בשושן קרא לבני שושן "הנמצאים", ועשה משתה זה בחצר המלך, מקום אשר לפי נימוסי פרס לא יבואו שמה רק השרים והפרתמים, והוא הראה כי העם וההמון לא נופלים אצלו מן השרים, אחר שכולם עבדיו, ואדרבה בני שושן ששם כסא המלכות להם יאות' כבוד ותפארת כלכל השרים :