מיני תרגומא על התורה/ויקרא/כא
ד
[עריכה]פרשת אמור לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו תרגום אונקלוס לָא יִסְתָּאַב רַבָּא בְעַמֵּיהּ מן הראוי היה לו לתרגם כמו שתרגם בכל מקום בעל שהלשון תרגום ועברי שוין. אכן תבין זה במה שכתב הרמב״ן בזה״ל וטעם בעל בעמיו כמו מבעלי יהודה. בעלי גוים (ישעיה ט״ז) הנכבדים בהם או האדונים להם מלשון בעליו אין עמו (משפטים כ״ב) בעל הבית כי הנכבדים יקראו אדונים יאמר לא יטמא נכבד בעמיו להחל את כבודו יפרש הכתוב כי למעלת הכהן בעבור שהוא ראוי להיות הגדול והנכבד בעמיו יזהירנו שלא יחלל מעלתו לעולם בטומאת המתים ויתכוון הכתוב בזה שלא יעלה על דעתינו שאין האזהרה אלא בבואם אל אוהל מועד לשרת בקודש וכן בכל הפרשה יזהיר כי הכל למעלתם את אביה היא מחללת ולא יחלל זרעו וכן תרגומו של אונקלוס לא יסתאב רבא בעמיה לאחלותיה ובתורת כהנים נדרש בבעל באשתו כמ״ש רש״י עכ״ל. ודע דר״א אב״ע פירש רבא ממש וכדעת הרמב״ן אליבא דאונקלוס: