מילות הגיון/שער ב
כל משפט, אם שיתחייב בו דבר לדבר, כאמרך: „ראובן חכם” או „שמעון עומד”, או תשלל בו דבר מדבר, כאמרך: „אין ראובן חכם” או „לא עמד שמעון”. וכאשר תחייב בו דבר לדבר יקראהו – המשפט המחייב, וכאשר תשלל בו דבר מדבר יקראהו – המשפט השולל. ופעמים יהיה שהמשפט המחייב יחייב הנשוא לכל הנושא, כאמרך: „כל אדם חי”, וזה נקראהו – מחייב כללי, ונקרא „כל” – ההיקף הכללי המחייב. ופעמים יהיה שהמשפט המחייב יחייב הנשוא לקצת הנושא, כאמרך: „קצת האדם כותב”, וזה נקראהו – מחייב חלקי, ונקרא „קצת” – ההיקף החלקי המחייב. ופעמים יהיה שהמשפט השולל ישלול הנשוא מכל הנושא, כאמרך: „אין אחד מבעלי החיים אבן”, וזה נקרא – השולל הכללי, ונקרא „אין אחד” – ההיקף הכללי השולל. ופעמים יהיה שהמשפט השולל ישלול הנשוא מקצת הנושא, כאמרך: „אין כל אדם כותב”, או „קצת האדם בלתי כותב”, או „אין קצת האדם כותב”, וזה נקרא – החלקי השולל. ואין הבדל אצלנו באלו שלש הלשונות בשלילה החלקית, אבל אנחנו נבחר תמיד שתהיה לשוננו בשולל חלקי: „אין כל” „בלתי כללי”. ונקרא „אין כל” – ההיקף החלקי השולל. ויהיו ההיקפים ארבעה: כל, קצת, אין אחד ואין כל.
ויהיו המשפטים בעלי ההיקפים ארבעה: מחייב כללי, מחייב חלקי, שולל כללי ושולל חלקי.
ואם לא יחבר בנושא המשפט היקף כלל, כאמרנו: „האדם כותב”, קראנו זה – המשפט הסתמי, רצוננו לאמר, שהוא סתום ולא נגדר בהיקף, ודינו אצלנו כדין החלקי תמיד, בין מחייב או שולל. כי אמרנו: „האדם כותב”, כחו אצלנו כח „קצת האדם”. וכן אמרנו „אין האדם כותב”, כאמרנו „אין כל האדם כותב”. וכאשר היה נושא המשפט איש נפרד, כאמרנו: „ראובן חי” או „שמעון חכם” או „לוי כותב”, קראנו זה – המשפט האישי.
ויהיו חלקי המשפטים ששה בהכרח: אם מחייב כללי, ואם שולל כללי, אם מחייב חלקי, אם שולל חלקי, או סתום – וכוחו כח החלקי בחיוב או שלילה, או אישי – והוא גם כן יהיה מחייב או שולל.
ואנחנו נקרא מה שיורה עליו המשפט מעניין הכללות והייחוד[1] – כמות המשפט. ונקרא מה שיורה עליו מעניין החיוב והשלילה – איכות המשפט. דמיון זה, אמרנו: „כל אדם חי”, נאמר זה המשפט: כמותו – כללי, ואיכותו – החיוב. וכאשר אמרנו: „קצת האדם בלתי כותב”, נאמר זה המשפט: כמותו – חלקי, ואיכותו – השלילה.
וכל השמות שענייניהם מפורשים בזה השער ארבעה עשר שמות הם, והם: המחייב, השולל, המחייב הכללי, המחייב החלקי, השולל הכללי, השולל החלקי, הסתמי, הפרטי, ההיקף הכללי המחייב, ההיקף החלקי המחייב, ההיקף הכללי השולל, ההיקף החלקי השולל, כמות המשפט ואיכות המשפט.
- ^ זה מה שיש במשפט ממושגי הרבוי והמיעוט.