מילות הגיון/שער ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · מילות הגיון · שער ג· >>

<< · מילות הגיון · שער ג · >>

כל משפט שיהיה נשואו פעולה או הַפְעָלָה[1] ומה שיתחבר עמה נקראהו – משפט שניי, בין שיהיה חיוב או שלילה. דמיון זה אמרנו: „ראובן עמד”, או אמרנו: „ראובן הרג את שמעון”. כל אלו נקראים – המשפטים השניים, בעבור שהם כולם בלתי צריכים אל דיבור שלישי יקשור בין נשואם ונושאם להודיע באיזה נשוא הם המשפטים. אבל אם היה נשוא המשפט שם, הנה נקרא אותו – השלישיי. וזה כי אמרנו: „ראובן עומד”[2], לא תורה זאת המילה על הקשר נשוא זה המשפט בנושאו באיזה זמן היה, אם ראובן הוא עומד עתה, או היה עומד במה שעבר, או שיהיה עומד במה שעתיד, ואי-אפשר מבלתי דיבור שלישי שיקשור הנשוא בנושא בזמן ידוע, עבר או עתיד, כמו אמרנו: „ראובן הוא עתה עומד” או „היה עומד” או „יימצא עומד”, שווה אצלנו בטה בדיבור הזה או לא בטה[3], ולכן נקראהו – השלישיי.

ונקרא הדיבור אשר יקשור הנשוא בנושא בזמן ידוע, עבר או עתיד – דיבור המציאות, והוא היה, או הווה, או יהיה, ומה שנגזר מהם, כי הם יורו על מציאות הנשוא בנושא בזמן מיוחד.

ואם תחבר בנשוא המשפט מלה תורה על איכות מציאות נשואו לנושאו, כמו אמרנו: אפשר, ונמנע, וסובל, והכרח, ומחייב, ומגנה, ונאה, וראוי, וצריך ומה שדומה להם; ופעמים תבאנה אלו המילות והדומה להן במשפט השניי או במשפט השלישיי; אנחנו נקרא אלו המילות והדומה להן – הצדדים. באמרנו: „אפשר שיכתוב” „אפשר שירכוב”, „אפשר” – צד. וכן באמרנו: „כל אדם בהכרח חי”, הנה נאמר כי „בהכרח” – צד. ובאמרנו: „ראובן צריך שיעמוד”, „ראובן מגנה שיקלל”, „ראובן צריך שילמוד”, „ראובן צריך שיעשה כך”, כולם נקראים – צדדים.

ואנחנו נקרא הפעולה – הדיבור, והפעולות – הדיבורים.

הנה כל אלו השמות אשר התבארו ענייניהם בזה השער הם חמשה, והם: המשפט השניי, המשפט השלישיי, הצד, הדיבור, דיבור המציאות.


  1. ^ פועל או נפעל.
  2. ^ ראובן העומד – שם
  3. ^ אחת היא לנו אם הגיד בפירוש או לא הגיד בפירוש את זמן הפעולה.


<< · מילות הגיון · שער ג· >>

<< · מילות הגיון · שער ג · >>