לדלג לתוכן

מדרש תנחומא נשא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



פיסקאות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

פרשת נשא

מדרש תנחומא נשא א מדרש תנחומא נשא ב מדרש תנחומא נשא ג

מדרש תנחומא נשא ד מדרש תנחומא נשא ה מדרש תנחומא נשא ומדרש תנחומא נשא זמדרש תנחומא נשא חמדרש תנחומא נשא טמדרש תנחומא נשא ימדרש תנחומא נשא יאמדרש תנחומא נשא יבמדרש תנחומא נשא יג מדרש תנחומא נשא יד מדרש תנחומא נשא טו


טז.    [ עריכה ]
(במדבר ז א): "ויהי ביום כלות משה" רב אומר כל מקום שהוא אומר ויהי דבר חדש הוא ורבי שמעון אומר כל מקום שהוא אומר ויהי דבר שהיה נפסק להרבה ימים וחזר לכמות שהיה זש"ה (שיר ב) באתי לגני אחותי כלה אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שברא הקב"ה את העולם נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים כמו שיש בעליונים ברא את האדם וצוה אותו ואמר לו מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו (בראשית ב) ועבר על צוויו אמר ליה הקב"ה כך הייתי מתאוה שיהא לי דירה בתחתונים כמו שיש לי בעליונים ודבר אחד צויתי אותך ולא שמרת אותו מיד סלק הקב"ה שכינתו לרקיע הראשון מנין דכתיב (שם) וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן כיון שעברו על הצווי סלק שכינתו לרקיע הראשון עמד קין והרג להבל מיד סלק שכינתו לרקיע שני כו' (כדאיתא לעיל סדר פקודי סי' ו') אמר הקב"ה שבעה רקיעים בראתי ועד עכשיו יש רשעים לעמוד בה מה עשה קפל את כל הדורות הראשונים הרשעים והעמיד אברהם כיון שהעמיד אברהם סיגל מעשים טובים ירד הקב"ה מן רקיע שביעי לששי עמד יצחק ופשט צוארו על גבי המזבח ירד מששי לחמישי כו' (שם) עמד משה והורידה לארץ שנאמר (שמות יט) וירד ה' על סיני וכתיב (שיר ה) באתי לגני אחותי כלה אימתי כשהוקם המשכן. מדרש תנחומא נשא יז מדרש תנחומא נשא יח מדרש תנחומא נשא יט מדרש תנחומא נשא כ מדרש תנחומא נשא כא מדרש תנחומא נשא כב מדרש תנחומא נשא כג מדרש תנחומא נשא כד מדרש תנחומא נשא כה מדרש תנחומא נשא כו מדרש תנחומא נשא כז מדרש תנחומא נשא כח


כט.    [ עריכה ]
[ "ביום השמיני נשיא לבני מנשה". ילמדנו רבינו, נר חנוכה שהותיר בה שמן ביום ראשון, מהו להדליק בה בשני. כך שנו רבותינו, נר חנוכה שהותיר בה שמן ביום ראשון, מוסיף עליו כל שהוא ומדליקו ביום שני. ואם הותיר ביום שני, מוסיף עליו ביום השלישי ומדליקו. וכן בשאר הימים. אבל הותיר ביום שמיני, עושה לו מדורה בפני עצמו. למה. כיון שהוקצה למצוה, אסור להשתמש ממנו.

לא יאמר אדם, איני מקיים מצות זקנים הואיל ואינן מן התורה. אמר להם הקדוש ברוך הוא, בני, אין אתם רשאין לומר כך. אלא כל מה שגוזרים עליכם, תהיו מקיימין, שנאמר, (דברים יז, י): "ועשית על פי התורה אשר יורוך". למה, שאף על דבריהם אני מסכים, שנאמר, (איוב כב, כח): "ותגזר אומר ויקם לך". תדע לך, שהרי יעקב בשעה שברך מנשה ואפרים, מה כתיב שם, (בראשית מח, כ): "וישם את אפרים לפני מנשה"}, עשה הקטן קודם לגדול, וקיים הקדוש ברוך הוא גזרתו. אימתי, בקרבנות הנשיאים שהקריב שבט אפרים תחלה. שנאמר, (במדבר ז, מח): "ביום השביעי נשיא לבני אפרים", ואחר כך מנשה, מנין, ממה שקראו בענין "ביום השמיני נשיא לבני מנשה"]: מדרש תנחומא נשא ל